שלוש+ [6]

יח' בתמוז

המילה הנכונה במקום הנכון – להיות שם

היא עמדה מולנו ואני ידעתי, שבעוד רגע היא תעשה משהו דרמטי, למשל, היא תעיף את המגש כולו באוויר, תבעט באחת מאיתנו או תחנוק את השניה, ולסיום תקצוץ את השלישית לחתיכות קטנות, אבל היא רק חייכה חיוך קטן ומתוק, ואמרה מילה אחת: סבבה. ואז הבנתי. זה מה שהיה חסר אז, לפני המון המון שנים, כשאני הייתי היא, עומדת עם מגש עמוס מול שלוש נשים שנראו לי אז מבוגרות נורא והיום אני אחת מהן. זה מה שהיה חסר לי אז, אבל היא פשוט עוד לא היתה, המילה הזו: סבבה.

זה לא סתם, זה לא סתם שאני הנחמדה משלושתנו, שאני זו שמתחנפת, מתרפסת, זוחלת על גחוני בפני מלצרים. אני פשוט היחידה משלושתנו שזוכרת בדיוק, שיודעת מה זה אומר להיות מלצרית, גם אם זה קצת קשה להאמין, למשל לזו, שעומדת עכשיו מולנו ומחייכת ואומרת: סבבה.

כי אני יכולה בקלות, היום, ללכת במסדרונות של הזיכרון שלי ולפתוח דלת, ומיד יכה בי הקור העז של המזגן, מעורב בריחות של בשמים ואפטר שייבים, ומעל לכל הריח של קפה טוב ועוגות משובחות. זוהי כמוסה של ריח ותחושות פיזיות, שלעולם תהיה שמורה בי, והיא התפאורה והבמה שעליה מתחילות לעלות הדמויות בסיפור. אלה, שמרחק הזמן מעניק להן חמלה שלחברה שלי ולי לא היתה אז, כשהיינו מלצריות. אנחנו צחקנו, כמה שצחקנו, והגחכנו ולעגנו להן, וזה מה שעזר לנו לעבור את הדיכאון של הקיץ ההוא איכשהו. היינו חיילות משוחררות, בחורות צעירות ומתוסבכות, חדשות בעיר הגדולה, והיה לנו מזל. הגורל זימן לנו אוסף של אנשים שנראו כאילו יצאו מסרט של פליני.

6 תגובות to “שלוש+ [6]”

  1. אמא Says:

    סטנד אפ בתי הקפה

  2. mooncatom Says:

    תודה אמא,
    האפ שלי מודה לך.

  3. סתיו אדם Says:

    סבבה …
    ואני מחייך

  4. ניר הופמן Says:

    נהדר. כמוסות הזיכרון האלו. גם אצלי הן מורכבות בעיקר מריח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: