שלוש+ [14]

כו' בתמוז

שני שירים מבית הקפה

~

הקפה כבר קר

והולך להגמר עוד מעט,

קנקן מים וכוס ריקה מהחצי והלאה.

מעבר להם אדנית עם צמח מוזר:

קנים ירוקים מכוונים להפגיז את השמים.

אחר כך הרחוב:

אנשים ונשים הולכים,

מגיחים מהצל

אל שלוליות האור

שעל המדרכה

בין עץ אחד למשנהו.

הם אינם מרגישים בחיוך העדין,

התרככות קטנה של שרירי הפנים שלהם,

עת האור הרך נוגע בהם.

אבל אני רואה. ואני זוכרת:

 

~

הרחוב זהר באותו יום

כמו נהר בשמש,

כולם נראו לי יפים

ואתה חיכית לי בצד השני

שאשחה דרכו אליך.

זהרורי האור נפלו על פניך

דרך הענפים הכבדים של הפיקוסים,

מתנה נדירה ממציאות סרבנית,

רגע שממשיך לנצנץ עדיין מרחוק

כמו כוכב מת.

 .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: