ועוד על בשר

ז' תשרי

לפני כמה ימים מצאתי מתחת למגב המכונית שלי משהו שהביא לי דמעות מיידיות לעינים, שגרם לדם שלי לבעור. בשעת בוקר, תחת שמים יפים וצחים, דבר כל כך מחריד, מתחת לווישר של האוטו. שלי. אני לא אכתוב כאן את המילים המפורשות, כי זה יביא לכאן אנשים שמחפשים אותן. אומר רק שזו היתה פרסומת של מועדון שהשם שלו מתחרז ב'מורסה' ולא בכדי. חוץ מהמודעה הזו, אני בטוחה שכל מי שגר בעיר מכיר את הכרטיסים הנתחבים תדיר אל שמשת המכונית ומתגוללים על הארץ אחר כך, להיאכל בידי הרפש. נשים מעורטלות לחלוטין שבשרן מוצג לראווה, לשחיטה. נשים כמוני שזה מה שהן צריכות לעשות כדי להתקיים. לפעור את עצמן לנגד עיני העולם, ולא רק במועדון המתועב, אלא גם תחת כל מגב, על כל מדרכה שמתחת לשמש. ויש אנשים, ולא רק כאלה שהולכים לראות את זה, לא רק כאלה שצורכים את הבשר המושפל הזה, אלא גם אחרים, וגם נשים בתוכם, שחושבים שזה בסדר, שחושבים שהנשים האלה בדעה צלולה ובבחירה חופשית עושות את זה. ואילו רק יכולתי, הייתי שמה מתחת לכל הווישרים שבעולם את האמת כפי שאני יודעת אותה.

נשים שמגיעות למקצועות האלה שבהם הן מוכרות את גופן, מיניותן, חירותן, אינן מגיעות לשם מבחירה אמיתית, הן נשים שכמעט תמיד סומנו על ידי מישהו בילדותן, שמצוקה הביאה אותן לשם, ובדרך כלל המצוקה אינה כלכלית אלה נפשית. ואם המצוקה הכלכלית דחפה אותן למקום הנורא הזה, הרי המצוקות הנפשיות לא יאחרו להגיע. כי בשביל לעשות את כל זה האישה צריכה להרדים בעצמה את כל החלקים שמופקדים על הדברים שהכי יקרים לכולנו: עצמיות, שליטה, פרטיות, מיניות, אהבה, קשר, כבוד. כדי להרדים אותם צריך להתנתק איכשהו. על ידי סמים מכל הסוגים ועל ידי מנגנונים נפשים אכזריים מאוד. דיסוציאציה קוראים לזה. דיסוציאציה היא דרך של הנפש להתנתק מגוף, להגן על עצמה. והמנגנון הזה הרסני כשם שהוא חיוני. והמנגנון הזה מתחיל לפעול על דעת עצמו גם כשהוא לא צריך, והוא מנתק נשים מעצמן בכל מקום ושעה בחייהן, והחיים שלהם נגזלים מהן, וזה מה שקורה וגם אם הן נראות מתפקדות, זה רק משום שיש להן כוחות אדירים, ולא משום שהן בריאות, ובטח לא שמחות. יש ילדות שמפתחות את המנגנון הזה בעקבות פגיעה ואחר כך הן כבר מתאימות מצויין לתפקיד הזה, יש נשים שבגלל מצוקות אחרות נקלעות לשם, ואז הן מגדלות את כלב השמירה הזה, שהופך לחיה מאוד מסוכנת וגם הן כבר לא בטוחות בחברתו.

אם מישהו חושב, שהעולם יכול להחלים מתחלואיו, מבלי שהחולי הזה של דיכוי וסחר בנשים יטופל, הוא טועה מאוד. כל עוד נשים יצטרכו למכור את העצמיות שלהן כדי לחיות, כל עוד יתקיימו בעולם הדברים האיומים האלה, העולם ימשיך להיות חולה. אם מישהו חושב שליגליזציה של הדברים האלה תעשה טוב, הוא טועה מאוד. כמו לרצח ולאונס גם לקיום הזה אין שום סיבה להיות חוקי, פשוט כי הוא עצמו רצח ואונס.

————————————————-

* ואם לא עייפתי אתכם עדיין עם הרשומה הארוכה הזו והייתם רוצים ללמוד עוד על הנושא, תכנסו לאתר של מכון תודעה.

תגים: ,

10 תגובות to “ועוד על בשר”

  1. עדו Says:

    בעיה רצינית ,עד איפה מגיעה זכותה של החברה להתערב בחיי הפרט.
    אם למשל אני מתייחס לאישתי בגסות, משפיל אותה ומעליב אותה האם החברה יכולה להתערב? לפי החוק לא, אבל אם פעם אחת הרמתי עליה יד אז כן , יש דברים שהם מותרים ויש כאלו שלא.
    האם פורנוגרפיה צריכה להיות חוקית? מהי בעצם פורנוגרפיה אם לא זנות מצולמת? למה יש במרכז המסחרי שליד הבית שלי וידאומט עם סרטים בשמות כמו ' סוזנה הלוהטת ושבעת אחיותיה' או משהו כזה ותמונות מאד מפורשות בדיוק בגובה העיניים של הבן שלי? למה אם כך בחורה שהייתה עומדת שם ומשדלת עוברים ושבים הייתה נזרקת לניידת מהר מאד ? מה כבר ההבדל? בשני המקרים זה כסף תמורת יחסי מין, נכון?
    הנה כתבה על ליעד קנטרוביץ'
    http://news.walla.co.il/?w=/9/1624608
    אישה שבחרה בזנות ומתרעמת על החוצפה של אנשים ונשים לדחוף את אפם לבחירה שלה.
    ידועה גם אנני ספרינקל שקיבלה אפילו דוקטורט
    http://www.text.org.il/index.php?book=0513071
    ולי אישית היה וויכוח שלם עם עו"ד עדי בן יעקב שמשום מה חשב שפורנו צריך להיות מוגן בשל חופש הביטוי אבל זנות איננה מוגנת בגלל חופש העיסוק:
    http://2nd-ops.com/adiby/?p=4844#comments

    http://2nd-ops.com/adiby/?p=4869

    • mooncatom Says:

      זה וויכוח ישן ומעגלי במקצת. אבל האם ידעת שהמילה פורנו גזורה מפורנה, שזה זונה בלטינית? ובכל זאת, למרות הכל, אני שוב חוזרת וכורכת את כל הדברים האלה ביחד, וחושבת שהדרך היחידה לפריצת המעגל הוא ראיית כל הדברים האלה כנובעים מאי השוויון בין נשים וגברים. צריכת נשים כמוצר, כחפץ, היא שורש כל רע. אין לי וויכוח עם נשים הטוענות שבחרו לעסוק בכך, בעולם אידאלי ושיוויוני באמת, אולי יהיה מקום לסחר חופשי במין, במצב כפי שהוא עכשיו – אין.

      תודה עדו על תגובה רצינית ומעמיקה.

      • עדו Says:

        כמו שכתבת – זה מעגלי. אם 'אין לך וויכוח' עם נשים שבוחרות להיות זונות/שחקניות פורנו אז מישהו צריך גם לשלם עבור הדברים האלו נכון?
        אגב ישנה עוד בעיה רצינית – מהי זנות? מהי פורנוגרפיה?
        אישה שמשדלת לקוחות בפינת הרחוב היא זונה – זה ברור. אבל מה לגבי מישהי שכמעט ונכנסה לכנסת והתחילה את דרכה בחיים כשעברה ממאהב אחד למשנהו כל אחד עשיר יותר מקודמו?
        הנה אדון פפושדו שעבר כבר את גיל השמונים ודוגמניות שיכולות להיות הנכדות שלו קופצות עליו מכל עבר, האם זה בגלל אישיותו הכובשת? פשוט כי לא שמעתי על הרבה צעירות יפות שכרוכות אחרי אנשים עניים בני שמונים והאיש מתראיין בכל מדור רכילות אפשרי ומנפנף בהישגיו בגאווה.
        יש גם נושא צדדי אמנם אבל מעורר תמיהה רבה. כשהייתי בתאילנד התפלאו הרבה ישראלים שפגשתי לשמוע שעדיין לא ביקרתי אצל זונה תאילנדית. שאלתי אותם אם גם בארץ הם הולכים לפעמים לחוף תל ברוך והם היו מזועזעים מהשאלה: ברור שבארץ לא. אבל בתאילנד 'זה חלק מהתרבות' או משהו כזה. מוזר, אם מישהי היא מלוכסנת בשם צ'או מינג אפשר לקנות את הגוף שלה ואם זו ברכה מחולון אז לא?
        אולי את צודקת וקל יותר לראות את האדם כחפץ כשהוא קצת שונה מאיתנו.

  2. mooncatom Says:

    עדו, כל מה שאמרת זה בדיוק מה שאני אומרת רק במילים אחרות. בעולמנו הזה נשים סוחרות בסחורה היחידה שיש להן, פועלות ממקומות מאוד פגועים וחסרי ישע, ואפילו מה שנראה לכאורה זוהר או לחילופין נכלולי, הרבה פעמים הוא תוצר של אותו הדבר בדיוק, של המיקום הבלתי אפשרי שבו נשים ממוקמות ב'שרשרת המזון'. גם חברת הכנסת או כל אחת אחרת שמשתמשת במיניות שלה וגם דוגמנית שמתחתנת עם איש זקן, וגם זונה בתאילנד, כולן תוצר של אותה שיטה מחורבנת.

    לדעתי הגיע הרגע להגיד שיש ביננו הסכמה ולדרוש ביחד שוויון בין נשים וגברים. בעיני זה מספיק.

  3. דודו פלמה Says:

    מיכל את וקארל מרקס כל כך צודקים,
    ההוויה קובעת את התודעה. אם תשני את
    ההוויה גם התודעה תשתנה. מן הסתם.
    גמר חתימה טובה. וסטיב ג'ובס מת.

  4. mooncatom Says:

    כן דודו,
    תמיד אמרתי לו, לקארל,
    קום, התנערה עם חליכה, בוא נתאחד,
    נפתח איזה בית קפה ביחד…
    ובעניין השני שהשתרבב,
    לסטיב ג'ובס יש תפקיד מאוד מאוד חשוב בחיי,
    כמי שעבדה על מקינטוש במשך עשרים שנה.

    אז תודה,
    ויום טוב.

  5. איריס קובליו Says:

    פוסטים קשים וחשובים את כותבת מיכל

  6. mooncatom Says:

    ימים נוראים סטייל מיכל…
    תודה איריס.
    קשה לי לכתוב את זה, ואני בטוחה שקשה גם לקרוא.

  7. אמא Says:

    חזרתי הביתה ומצאתי שוב את בתי המיליטנתית הלוחמת לצדק שנראה בלתי מושג לדאבונינו אבל אם יהיו עוד כמוך אולי בא יבוא

  8. mooncatom Says:

    אימוש,
    אני יודעת שזה לא היה קל לגדל אותי ככה,
    אבל זה מה שיצא.
    אני שמחה שהיום זה נראה לך בסדר…

כתוב תגובה לmooncatom לבטל