מחשבה קטנה על סליחה

ח' תשרי

היום אחר הצהרים, כשנפרדתי מחברי לעבודה לקראת יום כיפור, אמרתי להם שאני סולחת להם על הכל. אחר כך, כשהלכתי הביתה, בדרך הפתלתלה האהובה עלי, הסתכלתי על כל מי שבאו מולי, ושאלתי את עצמי למה לעזאזל התכוונתי, והאם זה לא נשמע מעט טפשי ואפילו יהיר מצידי. הסתכלתי על הנשים הגברים והילדים ברחוב, וחשבתי שיש מספיק עוול ופחד בעולם, ושלא הייתי רוצה לבזבז את מה שיש בתוכי על עלבונות ופגיעות. שהייתי רוצה שהאגו הטמבל שלי יהיה יותר חזק וגמיש ושאוכל לראות יותר את האדם שמולי ופחות את הפגיעה. חשבתי לי שלא בכדי המילים למחול ולחמול כל כך דומות.

 

               חתימה טובה,

               אני מאחלת לכם בדיוק את זה

               וגם עוד.