הרשת הלא חברתית

כד' תשרי

אני מבקשת לא לצחוק יותר מידי חזק עכשיו כשאומר את המילה הבאה: מקרמה. נו, טוב, בסדר, זה קצת מצחיק. זוכרים נכון? אותה מלאכת יד שהיתה להיט גדול והפכה ללעג ולשנינה. כשסיפרתי שאני דלוקה עכשיו על מקרמה התגובה המיידית היתה כמובן: אה, את עושה מתלים לעציצים? אוחזי נייר טואלט דקורטיביים? בסדר בסדר, נכון, המילה דקורטיבי הולכת טוב מאוד עם המילה מקרמה. גם המילה חוג. אני יודעת. ובכל זאת נורא התחשק לי.

כבר בסין העתיקה יש עדויות לקיומו, אבל המילה הספרדית macramé נגזרת מהמילה מיגרמאש בערבית مقرمة, שפירושה 'מגבת פסים' או 'שוליים דקורטיביים' והוא אכן החל את דרכו למערב אצל אורגים ערביים שכמו אחיהם הסינים העתיקים שזרו את שאריות חוטי האריגה בשולי האריגים שיצרו, בעזרת קשרים פשוטים עם אפקט מורכב. דרך ספרד הגיע המקרמה לאנגליה ולחצרה של מרי השנייה בשלהי המאה השבע עשרה. מלחים נהגו להכין חפצים וקישוטים ממקרמה בשעות המנוחה שלהם, הקשר המרובע ששימש אותם ליצירה, הוא אותו קשר בו השתמשו באופן יומיומי בעבודות השייט. עד כאן למדתי וליקטתי, מכאן והלאה אני זוכרת בעצמי. איך הוא זכה לעדנה בשנות השבעים, אז הכנו מתלים לעציצים וחפצי נוי אחרים, היתה לזה הארומה ההיפית הזו, של ילדי פרחים, וזה הלך טוב עם חרוזים מזכוכית חברון כחולה.

לעשות מקרמה בדיוק כמו לרכב על אופניים, לא שוכחים. קחו ארבעה חוטים ותנו למישהו, טוב בעיקר מישהי, שהיתה נערה בשנות השבעים, והיא מייד תעשה את הקשר המרובע בלי שום בעיות. אז זהו. קניתי כמה חבילות חוט שפגט. ותאמינו לי שחיפשתי, לא מצאתי. למה שפגט? זאת תעלומה. אבל אני מתה על החוט הפשוט הזה. פירקתי מתיק ישן את ידיות הבמבוק העגולות וקדימה, נכנסתי למדיטציית אריגה נפלאה. העשייה שלי כרגיל היתה אינטואיטיבית והתוצאה הדהימה גם אותי.

וחשבתי על המלאכות האלה שהיו חלק מתרבויות של ישיבה ביחד, של החלפת דוגמאות. חשבתי על ימים שבהם רשתות חברתיות נארגו בחוטים ובשיחות. אם עוד לא יצא לכם לפגוש את הרשת החברתית של הפטריות, אני רוצה להכיר לכם אותן, זה כביר. ואם יש לכם חוטים, תעשו קשרים, זה טוב בחיים.

33 תגובות to “הרשת הלא חברתית”

  1. תמי ברקאי Says:

    או, אני זוכרת, איך היינו יושבות בצוותא עם המקרמה, שותות תה, ושוזרות תיקים. אלה היו ימים! זה לא היה כל כך מזמן. ובעצם לא היינו עושות את זה, זו את שיצרת מקרמה ואני נמנמתי על הספה. ובכל זאת אני מאד גאה שהייתי עדיה ליצירתו של המקרמה המופלא הזה. וממילא מילה כמו "חוג" מאד חביבה עלניו. מיטב שעותינו עברו עלינו בחוג שלנו.

    • תמי ברקאי Says:

      עילגת קצת יצאה לי התגובה הזו, המון אותיות השתרבבו שלא למקומן.
      בחוגים ספרותיים זה לא אמור לקרות.
      חוג הסילון מאחל לך כמו שהיינו מאחלים פעם בגן "שתטוסי במטוס!" את יודעת לאן.

  2. mooncatom Says:

    למעשה זהו חוג הסילון!
    איזה שלווה שזה עשה בחדר, נכון?
    טיסה במחלקה הראשונה ביותר.
    תודה תמי,
    חוג 'תה ומקרמה' ימשיך.

  3. avivamishmari Says:

    אוי, נפלא! זו בדיוק החוליה החסרה, בגל הקווילטים (שאני עליו כבר מזמן), הקרושה והרקמה, ששוטף אותנו, יש טרנד כזה של חזרה למלאכות יד נושנות ו"נשיות". אם כי לדאבוני, למרות שהכנתי בזמנו מתלה עציצים אחד או שניים, את הקשר המרובע שכחתי כבר מזמן.

  4. mooncatom Says:

    אביבה אני חותמת לך,
    את לוקחת ארבעה חוטים
    וזה חוזר אליך!

    תמי, זה בכל זאת חביב עלניו!

  5. עדו סוקולובסקי Says:

    כפי שאת מתארת את זה זו דווקא רשת מאד חברתית.

  6. דודו פלמה Says:

    אבקש לא לצחוק. אבל אני זוכר את המורה למלאכה מרים גבעול ואת הדבר שהכי אהבתי לעשות אצלה… מקרמה. בזמן שהייתה מלמדת אותנו (בתחילת שנות השישים) הייתה נוהגת לעשן סיגריה 'סילון' (סיגריה בלי פילטר שהיה נהוג לעשן אז בקיבוצים), ואנחנו היינו מתערבים מי יגיע ראשון לאמצע הסיגריה, הרוק שלה שהרטיב את הסיגריה או הכתם הבוער שבקצה הסיגריה. ב-99 אחוז מהמקרים הרוק היה מגיע ראשון. אבל למדתי לעשות מקרמה.

  7. avivamishmari Says:

    מרים גבעול? מה הדבר הבא? ירדנה מכלב? :-)

  8. mooncatom Says:

    דודו זה ענק,
    חוג הסילון וחוג המקרמה,
    אכן, חד המה!
    וחוץ מזה שהזכרת לי איך סבתא שלי
    היתה מעשנת את הסיגריות שלה תוך כדי בישול
    (תערובת אסקוט, כן) ואני הייתי בחרדה איומה
    כי האפר היה תלוי על בלימה וארוך עד מאוד.
    מן הסתם אכלנו מידי פעם גם ממנו,
    האוכל שלה היה נפלא.

    אביבה,
    לא לצחוק על מרים גבעול,
    שהרי היא הנחילה לדודו את קסם המקרמה!

    • avivamishmari Says:

      כן, סליחה, בדיעבד חשבתי שזה היה מאוד לא יפה מצדי. שמישהו רק היה מעז ללגלג על המורה אורה (מנחילת הקסמים אצלנו).

      • mooncatom Says:

        טוב אביבה,
        רק אתמול כתבתי בדיוק אצלך שמה,
        שזה אחד התחביבים שלי לנזוף באנשים,
        והנה,
        התחביב שלי משגשג!
        ואני מנסה להזכר בשמה של מורתי למלאכה
        כדי שאוכל להגן עליה גם אבל הוא נשמט.

        (תוספת בבוקר:)
        סלינה!
        קראו לה סלינה.

  9. גוני Says:

    יפה מאוד השפגט שאת עושה בחוג הסלון שלך. שפגט בנות. אף פעם לא הצלחתי. כתבתי היום טקסט על אדם שהסיפור יוצא מפיו בחוטים, ועל המילים שנשארות בנתיב שמהפה אל האוזן. נראה שלא המצאתי את זה. אולי כולנו מקרמה אנושית אחת חיה.

    • mooncatom Says:

      אוי גוני,
      אני רק שומעת את המילים 'שפגט בנות'
      ומיד רגשי הנחיתות שלי עולים וצפים,
      כמה קינאה היתה בי לנוכח הדקיקות, איטריות, גמישות האלה…
      ואכן איטריות, גבירתי הבלשית/בלשנית
      תודה על המידע ששלחת לי,
      הנה אני חולקת:

      spa·ghet·ti [spuh-get-ee] Show IPA
      noun
      1.
      a white, starchy pasta of Italian origin that is made in the form of long strings, boiled, and served with any of a variety of meat, tomato, or other sauces.
      2.
      Electricity. an insulating tubing of small diameter into which bare wire can be slipped.

      Origin: 1885–90; < Italian, plural of spaghetto, diminutive of spago thin rope < Late Latin spacus twine, probably < Greek sphákos long-threaded lichen.

      תודה גוני,
      שמחתי גם לשמוע על הסיפור.

  10. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    התעתיק הערבי של המלה שהבאת הוא מקרמה'
    מאוד דומה לעברי
    חוץ מזה נותרתי ללא מלים
    והואיל ורוחות הסתיו
    נושבות בחוץ הלילה
    מוטב שאפנה לסרוג לי אפודה
    (-:

    • mooncatom Says:

      תודה שועי,
      אני אעפעס, לא ממש מצליחה לדמיין לי אותך סורג,
      אבל מקרמה, נו מקרמה זה עניין אחר,
      הוא הרי דומה לקשירת הקשרים המחשבתיים
      שאתה נוטה ליצור תמיד.
      ובענייין הערבית – זו ידידתי ויקי סיפקה אותו,
      אנציקלופדיה חכמה שכמותה.

  11. דורית Says:

    מאז קראתי את המאמר על הפטריות כיצורים תבוניים הן מגעילות אותי נורא ונועה מייד אמרה שהיא לא מבינה למה לקחו לי שנים כה רבות להבין שמדובר ביצור חי שאין לאכול ממנו בשום פנים ואופן…
    והתיק, מקסים. הכי שפגט בנות.

  12. mooncatom Says:

    אוי דורקה,
    גם אני תהיתי כשקראתי את זה,
    האם להוריד גם אותן מהתפריט?
    או לפחות להתנצל בפניהן
    כשאני מוסיפה אותן לחביתה?
    נועה שולטטטתת!!!!1
    והתיק בקרוב יצא לאור!
    תודה.

  13. שוֹעִי Says:

    מיכל (ודורית),
    פעם באיזה מכון מחקר אקדמי שאלתי עמית מה הוא עושה והוא ענה לי חוקר את
    חיי המין של הפטריות. התגלגלתי מצחוק מחוש ההומור המשובח שלו ואז התברר
    לי על פי המבט שהוא רציני לגמריי, וזה הנושא בו הוא עוסק.

  14. mooncatom Says:

    לפעמים,
    כשפותחים את דלת המקרר
    בלי להשתעל שיעול מנומס קטן לפני זה,
    אז תופסים אותן על חם.
    כלומר במחבת,
    כלומר עם בצל ומלח ופילפל,
    מוסיפים את הביצה ו… נו,
    כאלה הם חיי המין.

    • עדו Says:

      לא מדויק, פטריות מתרבות בדרך כלל במקומות חשוכים וקרים למשל במערות מתחת לאדמה או בצל עצים גבוהים. אמרת שהם יצורים תבוניים כלומר דומים לבני אדם, אז אם תחשבי על זה מה יקרה אם הרבה בחורות ובחורים יבלו זמן ממושך במערה חשוכה או בצל עץ גבוה.. ?

  15. שלומית עוזיאל Says:

    המיקרוביולוג ד"ר דרור בר-ניר מהאוניברסיטה הפתוחה מאשר שבעניין הפטריות, "מיטב השיר כזבו", כלומר הקטעים המפתיעים שם אינם נמצאים במאמרים המקוריים.

  16. mooncatom Says:

    "דברי הוצאו מהקשרם", חזרה וטענה פינצ'י הפטריה הקוקטית והיטיבה את משקפי השמש הגדולים על חוטמה. אבל דמעה קטנה חמקה, התגלגלה מתחתם. "רק על חיי המין שלי הם רוצים לכתוב, לא על הרדיפות, הפוגרומים, הטבח שמתבצע בנו בכל מקום בעולם ובכל רגע נתון"

    אוי שלומית,
    התקשורת התקשורת,
    אפילו לפטריות מצמידים מין שערוריות…

  17. אורית Says:

    המלאכות העצמאיות האלה… רשימה חלקית, מחממת את הלב: תיקון רשתות דיג; השחזת כלי ציד. ובמאה העשרים: תיקון גרביים; פיצוח וקילוף אגוזים לעוגה מהעץ בגינה; קילוף וגילעון שסק / שזיפים / אפרסקים מהעצים ללפתן; קרושה בכלל, וריבועים בפרט (שמיכות, פונצ'וז, כריות…); פרימת סוודרים וגלגול הצמר; סריגה; תפירת כפתורים; הכנת תכשיטים מזרעים וחומרי טבע; תפירה לפי "בורדה"… אין סוף.

    מומלץ, לבד וגם בחברותא. חיבור אמיץ לעולם החומר בעידן הטכנולוגיה.

  18. mooncatom Says:

    וואו אורית,
    איזה רשימה מתוקה.
    כוללת בתוכה כמה שאני מתה עליהן,
    תפירת כפתור למשל,
    אחת המלאכות המרגיעות ביקום.
    תודה,
    שימחת את ליבי מאוד.

  19. אמא Says:

    התיק יפה נדמה לי שהבית בגורדון היה מלא מקרמה עם עציצים אם זאת כנראה שלא אשוב למלאה זאת היה ולא ישוב

  20. mooncatom Says:

    כן אמא,
    היתה השבכה הזו במרפסת הגדולה,
    ועליה תלינו המון המון מקרמאים עם עציצים וחרוזים ויהודי נודד ובטטות שזחלו והשתפלו והקיר הזה היה מקור גאווה גדול.

  21. רעותה Says:

    היי. שמי רעות יש לי רעיון מאד פשוט שאני אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי איתו..מתלה לעציץ ממקרמה רק בסגנון מודרני..האם מישהי מכן עדיין זוכרת איך עושים או יכולה להפנות אותי למישהי שמתעסקת בזה?? אני בת 26 מת"א ואשמח לעזרה וטיפים..כפי שהבנתן אין לי רקע בתחום וגם לא ממש יכולת (:

    • mooncatom Says:

      הי רעות,
      אני שמחה שהגעת לכאן
      אבל חשוב שתדעי, שזו רשומה די ישנה
      ויחסית מעט מאוד מבקרים מגיעים לכאן.
      חוץ מזה: בהצלחה רבה במיזם שלך!

  22. מורן Says:

    היי, באיזה חוט/חבל מתאים להשתמש למקרמה לעציצים?

    • mooncatom Says:

      הי מורן,
      ברוכה הבאה לבלוג שלי!
      תודה על האמון שלך בי,
      אבל צר לי לאכזב…
      אני באמת לא מומחית לעניין,
      סתם חובבת נלהבת.
      לדעתי כל חבל יפה יהיה טוב :-)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: