אפור

כז' תשרי

              .

               בַּוְורדים שנובלים בכד,

               בְּצֵל הוורדים הנבולים שעל הקיר,

               באופן בו אני אוכלת עוד משהו

               למרות שאני לא רעבה,

               בתחרה המתכרסמת לאט בירח,

               בצלילי הלילה: סירנה רחוקה

               וחיה קטנה מרשרשת בעלים בחצר,

               בהרף העין בו מתגלה

               מי שהיא אולי אני במראה,

               בכל מה שאינו עכשיו ואינו מה שהיה

               או יהיה פעם, באור של פנס הרחוב,

               הנפרס לפרוסות בלהבי החלון

               .

13 תגובות to “אפור”

  1. תמי ברקאי Says:

    החיים, החיים, מלא הרפי- עין שכאלה, שמתגלים בהם דברים,
    וההתגלויות הן תמיד עכשיו ברגע זה,
    וכן, זה ממש בסדר שהסתיו כבר כאן.

  2. איריסיה קובליו Says:

    יפה מאד השיר
    להביי החלון, תחרה מתכרסמת בירח…

  3. mooncatom Says:

    תודה חברות.
    אתן מריחות איזה ריח של גשם?
    זה ריח כל כך.
    נו.
    כל כך.

    תודה,
    יום טוב.

  4. avivamishmari Says:

    קראתי בערב ונזכרתי שוב בבוקר, וחזרתי להגיב: זה יפה, ונוסך עצב. הציפייה הנוגה לדבר מה נוגה. למרות שבינתיים את נוגסת עוד ביס בירח.

  5. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, השיר הוא כמו הבהוב, שבו את והעולם מהבהבים זה לזה הבהוב סודי,
    כך שלא ברור מי מהבהב ומי מהובהב.

  6. דודו פלמה Says:

    זהו הלך לך הקיץ…

  7. עדו Says:

    רק לפני יומיים עוד היה פה ורוד.

  8. mooncatom Says:

    בדיוק ככה.

  9. מיכל Says:

    יפה. האסוציאציה הראשונה שלחה אותי לשמוע את
    יהודית רביץ שרה לאה גולדברג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: