שאלה של שקט

יח' בחשוון

שֶׂקֶט  ז'   1. מנוחה, שלווה. 2. שתיקה, דומיה.

כן, ככה כתוב במילון. ומה, וזה באמת מסביר משהו? לא באמת, מה זה? מה זה שקט? האם זה דבר מוחלט או יחסי? האם באמת שקט ושלווה הולכים יחדיו, האם שתיקה פירושה דומיה?

אחרי תירגול נמרץ יושבים ועושים שקט. קודם בנשימות, אחר כך בהרפיה. על שניהם אני רוצה עוד לדבר בנפרד, אבל יש רגע אחד שבא הרבה פעמים ביניהם. אחרי נשימה נמרצת עושים הפסקה, עצירת נשימה. ואז נהיה שקט שאני חושבת שהוא השקט המושלם. לא ריק כי אם מלא, רגע בו אפשר באמת להביט בכל צליל בסביבה באופן הצלול והמתוק ביותר.

גשם גדול ירד ושטף מועקה גדולה, הביא שקט. גשם גדול ירד ואחריו אפשר לראות את האופק שנרחץ. ושקט זה לא דבר ריק, זה דבר מלא קולות טובים. אין בו רעש. עכשיו מדובר ברעש מאוד מסויים, הרעש של המזגן, אבל בימים האחרונים בצילו הכבד של הרעש הזה שאלתי את עצמי לא פעם, אם הוא לא תוצר ישיר של הטחינה הפנימית. המחשבות, הן הרי מטרטרות, פועמות, סיבוביות, בדיוק כמוהו.

תגים:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: