הכפתור הכחול

יט' בחשוון

                       "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר". 

כן זה היה בלגן, והיה צריך לעשות משהו בעניין, והדבר הראשון שהוא עשה, לפני שעשה אור, היה ליצור את המילה אור כדי שיוכל לומר אותה. ואני חושבת שמאז, כולנו, מנסים לעשות סדר בבלגן על ידי מילים, שישפכו קצת אור. שיעשו שבילי אור בתוך התוהו הזה, הכאוס שמתקרא חיים. ואני חושבת שאנשים כותבים אפילו יותר. מנסים לייצר אור, עבור עצמם ואחר כך גם בשביל אחרים. 

לפני שנתיים הדלקתי את האור הקטן שלי כאן. בשביל עצמי, זה ברור, אבל אם לא היה לי משהו להגיד לאחרים בטח לא הייתי עושה את זה. שאלה אותי לא מזמן ידידה יקרה, אם אני לא מרגישה חשופה. היא אמרה את זה מיד אחרי שציינה לגבי שיר אחד, שהוא נגע בליבה. בטח שאני מרגישה חשופה, השבתי. אבל אף אחד הרי לא יודע את הפרטים הקטנים והלא חשובים, מי שקורא את השיר מצוי בשכבת הרגש של הדברים, וכשהם נוגעים ברגש שלו, הם מקבלים את האור שלהם. זו המתנה שלי לעולם, וזו המתנה שהבלוג הזה בשבילי.

מי שכותב ומפרסם את הדברים שכתב, יוצר מעגל של אור סביבו. הוא נמצא באור. הקוראים נמצאים בחושך. בעולם הזה של הבלוגים יש הזדמנות לדבר אל הכותב מתוך החושך, כך הוא מרגיש פחות לבד. אני אסירת תודה על כל תגובה, כי התגובות מגדילות את מעגל האור, מעצימות אותו, מפחיתות מעוצמת הבדידות. אבל אני גם אסירת תודה על כל כניסה עלומה של קוראים אלמוניים, כאלה שמעדיפים להשאר באפלולית ונצפים על ידי רק כנתון סטטיסטי. זה לא חשוב. אני יודעת שאתם שם, אתם חשובים לי. גם כאן בבלוג וגם ביחס לספר שלי, אני אוהבת לחשוב שיש מי שקוראים ויש מי שהרגש נוגע בהם, יוצר עבורם נקודת אור כלשהי. היום הבלוג חוגג שנתיים, ואני עדיין מבעבעת רעיונות, אני עדיין שמחה ומשתאה, עדיין מתרגשת בכל פעם שאני לוחצת על הכפתור הכחול שאומר:

36 תגובות to “הכפתור הכחול”

  1. תמי ברקאי Says:

    שנתיים! איזה יופי. הוא כבר לגמרי הולך לבד, הסלט שלך.
    יש פה הרבה אור, ואת יודעת לשחק בו, לשחק איתו.
    אני משערת שהתכוונת במטאפורת האור והחושך לזה שכמו בתיאטרון הקהל יושב בחושך והכותב לא רואה אותו. אבל חלק מהקוראים שלך (שלנו) יושבים קרוב, מעירים הערות עושים פרצופים, מעודדים ושואלים. תודה על הבלוג הזה, אני תפסתי לי מקום בשורה ראשונה.

  2. דודו פלמה Says:

    מזל טוב, היום מלאו לבלוג
    שנתיים. מאוחר מדי לשאול
    למה לא לקחתי את הבלו פיל

    • mooncatom Says:

      דודו יקר,
      יש פילים כחולים,
      ויש פילולות כחולות,
      אלה שטובות לדיכאון
      ואלה שלזיקרון.
      בכל מקרה הן טובים וטובות
      כי הם כחולים.
      ת ו ד ה.

  3. אורית Says:

    לשפוך אור על המציאות, השרויה בחושך, זה קצת כמו עבודת הפַסָל, שמחלץ את הצורה מתוך האבן. הדברים נמצאים שם, ואור המלים הנשפך עליהם הופך אותם למעשה אמנות.

    האור שלך נפלא בפשטותו ובחוכמתו.
    מזלטוב ליומולדת שנתיים. המשיכי להאיר, אשה יפה!

    (מאד אהבתי את השיר הכחול לעיל).

  4. קרן Says:

    כל הדיבורים האלו על אורות גנוזים ומפורסמים רק מחזקים את דעתי בדבר שקית אבק המלאכים שלך שאת מפזרת סביב :) מזל טוב מותק! שיגדל ויצמח ויעמיק שורשיו ברשת

    • mooncatom Says:

      קראאאאאאאן,
      איזה כיף שבאת,
      איזה אבקת מלאכים על ראשך?
      זה פירורים מהערגליות במילוי תות שהיו היום בפינת קפה…
      ת ו ד ה.

  5. עמית מאוטנר Says:

    אור גחלילית עמום שנדמה היה לי שראיתי לפנים
    הוביל אותי אל בקתה מוארת
    חמימה, שנעים
    לחזור אצלה,
    תחנת כוח.

  6. avivamishmari Says:

    מזל טוב, מיכל יקרה! שנתיים זה יופי של משך זמן.

    מרגישה כמוך לגבי התגובות, כל תגובה יקרה, בין אם יש אחת או עשרים. וכך גם כל כניסה סטטיסטית. יש לי בלוג המון שנים (אם כי רק מאז המעבר של "רשימות" לוורדפרס, לפני כשנתיים פלוס, התחילה האפשרות הטכנית לראות את הרייטינג). אבל נדמה לי שרק בשנה האחרונה אני חושבת לא מעט, מה זה לכתוב, מה זה לקרוא, מה יוצר את המתח הזה שבין השניים, מתי מעניין להיות הכותבת ומתי הקוראת. תשובות כמובן אין, נמשיך לעדכן…
    חוץ מזה, כולם מדברים על אור – אף אחד לא חושב על "ויהי" הזנוחה!

  7. avivamishmari Says:

    "יהי", לא "ויהי". ה"יהי" הראשונה.

    • mooncatom Says:

      כן אביבה,
      את מבינה לעומק.
      ואת "יהי" הוא גזר משמו,
      אז אנחנו לא מתעסקים איתה,
      אנחנו רק עם האור, האנושי.
      ת ו ד ה.

  8. איריסיה קובליו Says:

    מזל טוב מיכל ומזל שגיליתי אותך:)
    ואחפש גם את הספר שלך

  9. עדו Says:

    ועל זה אמר כבר דני סנדרסון:

    הלכתי לחברת החשמל לשלם חשבון
    וחיכיתי עם כל הקהל די בדכאון
    כולם שעות עמדו, רק דבר אחד בקשו

    אור! אור!
    תנו לנו אור!
    אור! אור!
    אין אור בקצה התור

    יהושע פקיד ראשון השתלט יפה
    דאג שהכל יזרום בינו והקפה
    בארבע ודקה שם את הכובע וכיבה

    את האור, אור
    כיבה את האור
    אור! אור!
    אין אור בקצה התור

    זהו חוק ישן
    הוא פשוט אומר
    שהאור של אחד
    הוא חושך של אחר

    יצאתי לחנייה, חשוכות עיניי
    בחורצ'יק חבוש כיפה כה פנה אלי:
    למה תלך תוהה, בוא אלינו ותראה

    אור! אור!
    יש לנו אור
    אור! אור!
    יש אור בקצה התור

    זהו חוק ישן, הוא פשוט אומר
    שהאור של אחד הוא חושך של אחר

    בערב על הספה תמו מעללי
    אופירה פרועת שיער נצמדה אלי
    בחושך השקט סוף כל סוף גיליתי את

    האור! אור!
    הו, איזה אור
    אור! אור!
    יש אור בקצה התור

  10. mooncatom Says:

    סנדרסון הוא המלך,
    ואתה עדו, נציגו עלי אדמות.
    ת ו ד ה.

  11. הדסה גורוחובסקי Says:

    היי מיכל
    ככמה יפה ואופטימי .
    תודה על שביבי האור
    שאת מפיצה.
    ואהבתי כמובן את התמונה של פיקסו בהקשר הזה.
    הדסה

  12. mooncatom Says:

    ת ו ד ה
    הדסה יקרה.
    והאמת (בינינו)?
    פיקסו הוא המלך!

  13. גוני Says:

    מזל טוב מיכל. סלט שמחזיק טרי שנתיים ובכל יום יש בו רכיבים טעימים אחרים, הוא עניין נדיר.

    הרבה פעמים נראה לי שבכתיבה ובפרסומה, אני מוציאה אל האור את החושך שלי ומאווררת אותו קצת, כדי שהעטלפים יתעופפו ויעשו את המופע שלהם אל מול האחרים, עדי שיחזרו לתפוס לי בשיערות.

    וכן, כמובן שלחצתי על הכפתור הכחול.

    • mooncatom Says:

      גוני גוני גוני,
      למה תמיד לעשות דווקא?
      אני מוציאה לאור
      אז את מוציאה לחושך?
      סתאאאם. האמת היא שמקסים אותי ההיפוך שעשית,
      ואני נאלצת להסכים איתו גם. כן, לפעמים זה ממש כך.
      (אני אלשין לערן שאת ממשיכה
      להפיץ את המיתוסים האלה)
      ת ו ד ה.

  14. תמר המר Says:

    מזל טוב, מיכל. ממש ככה, הבלוג שלך הוא אור.

  15. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    מזל טוב וסימן טוב, מן הדרוויש המחולל והמיילל מגבעת שמואל. הבלוג שלך אכן הוא אור כן, רגיש, פגיע ומזוקק, ולכן מעורר אהבה- על כן בין דילוגי הקנגורו שלי או סיבובי החד-אופן אני מקפיד לדלג אליו (לפעמים קצת באיחור, רק הבוקר ראיתי את ההודעה). בתפלת ראש השנה ויום כיפור אומר החזן לפני תפלת מוסף 'ויהי דילוגינו אהבה', אז גם אני מדלג הנה בין הכפתורים הכחולים באהבה.

    • mooncatom Says:

      ויהי דילוגינו אהבה.
      נראה לי מוטו מעולה לקנגורים
      וגם לבלוגאים, בפרט ובכלל,
      המדלגים ומקפצים מני בלוג אלי בלוג,
      מענף אל בד, ומדף אל זלזל.
      שועי יקר,
      כן נזכה לבלוגאות בריאה ושמחה!
      ת ו ד ה.

  16. שוֹעִי Says:

    אביבה, דווקא בתרבות המחשבה המוסלמית הוקדשה מחשבה רבה ל'יהי' ולמשמעותו (השורש הערבי: כון) וכן בספרות הקבלה. למעשה רוב המגמות
    הרוחניות עוסקות במידה זו או אחרת ביחסי ההיות-הקיום-היקום והאור.
    למעשה, לפעמים אני תוהה מדוע הבריאה לא החלה בצל. 'ויהי צל'.
    נראה לי גם כי הבריאה החלה (אם החלה) באנחה גדולה, קורעת לב ממש.

  17. שוֹעִי Says:

    50% אנחה (כלומר להמתיק קצת את האנחה המושלמת בחיוך), או פריט שני חינם.
    זאת כנראה היתה הדרך להביא את המין האנושי אל העולם הזה.
    אחרת הוא היה הולך למתחרים.
    או לפחות משווה מחירים. רואה כמה עולה ביקום המקביל, הסל המקביל.
    והאם גם שם את מוצרי החשמל עושים בסין המקבילה.
    האם אפשר יהיה לסיים אי פעם את ליל הסדר בברכה לשנה הבאה בירושלים המקבילה?

    • mooncatom Says:

      אוי אוי אוי שועי,
      יש כל כך הרבה אנשים
      שלא לומר עמים…
      שהיו שמחים לירושלים מקבילה,
      זה חתיכת סטרט-אפ מצוין.

  18. מיכל Says:

    מיכל יקרה,
    מזל טוב! לך ולבלוג.
    כמה אני שמחה שתוך כדי שיטוטיי נתקלתי בבלוג שלך.
    גם בשבילי הוא אור גדול!
    מרגש, נוגע, מאיר, מצחיק, מפתיע, מחכים, משמח…
    מה אאחל לך – תמשיכי לכתוב עוד ועוד ועוד
    ת ו ד ה.

  19. mooncatom Says:

    וואו מיכל איך באת לי בזמן!
    כבר כמה ימים שבגלל בעיה טכנית
    אני לא מצליחה להעלות רשומה,
    אירוני, הא? ממש אחרי שאני חוגגת שנתיים.
    וכשאני כבר כמעט מתייאשת,
    את מופיעה ומעודדת אותי
    לא לוותר, ויש אור בצד שלך,
    ואני שמחה שאת כאן,
    תמיד.
    ת ו ד ה.

  20. אמא Says:

    מזל טוב לך בתי היקרה את האור הראשון שהפציע בחיי ואחריך באו עוד שלוש מאורות גדולים וארבעתכן יחד זה אור גדול מאוד בשבילינו והבלוג שלך נשמתי יוצאת אליך כשאני קוראת את מה שאת הוגה במוחך הקודח שמאיר ומחמם את הלב.

  21. אמא Says:

    סליחה על השגיאות אני פשוט כותבת עלעיוור

    • mooncatom Says:

      תודה אימאלה
      בגלל שאת אימאלה שלי
      ובגלל שאני יודעת כמה זה מעצבן לכתוב על עיוור,
      אז אני מרשה לעצמי לתקן אותן.
      תודה על החיבוק הזה.

  22. חיה Says:

    כמה הטבת להסביר את הלא מובן מאליו.. ותודה על שאת משתפת את האור שבך ומגרשת לנו קצת חושך..
    חיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: