חשיבותה של רדידוּת

כו' בחשוון

בעוד ידידי עץ התות הולך ומשיר עליו, הולכת אני ומתעטפת. ובחורף, אגלה לכם, אני הופכת לבחורה רדודה. אימותַי העתיקות הבינו את זה מזמן, הבינו מה טוב לבחורה, אבל לי זה לקח זמן עד שגיליתי את האור. איך לא ידעתי את זה קודם, איך הסתובבתי שנים בדד, בערבות הקרח?

האור נגלה לי לפני כמה שנים בדמותו של חבר ירוק, אחריו באו חבר חום, וזה הכחול ואז הגיעו עוד הרבה חברים חדשים ומסעירים: רדידים נהיו החברים הקבועים שלי ובחורף לא תראו אותי בלי אחד עלי. עם כל הכבוד לסוודרים, ויש לי כבוד וגם יש לי סוודרים, כן, אבל. רדיד, צעיף גדול, שאל, ארוג או סרוג, הם התשובה והמזור למכאובי הקור.

ועוד משהו חורפי, רך וצמרירי למראה, מתעתע ומהפנט.