שנת חלום

ט' בכיסלו

היום לפני שנה, סיפרתי בהתרגשות שאני מתחילה לעבוד במקום חדש. כן זה היה לפני שנה. בקרב חברי לעבודה התגובות כשאני מזכירה את זה מוזרות, כלומר סותרות. יש מי שאומרים "רק שנה? נראה כאילו היית כאן תמיד" ויש מי שאומרים "מה, כבר שנה? אבל את עדיין החדשה" ואני, מה אני חושבת? אני חושבת בדיוק ככה, כלומר בכל רגע זה בדיוק ככה. ולהיפך. השנה הזו עברה כל כך מהר, ונורא לאט ובדחיסות. הרבה סנדביצ'ים נארזו ונאכלו, צחוקים נצחקו ודמעות נמחו, והרבה מאוד ערימות מילים, כערימות עדשים, נבררו מחול, אבנים קטנות וקש.

דבר אחד לא השתנה בכלל מהיום הראשון ועד היום: היפיוף הזה שישן בכניסה. קוראים לו שלמה, זאתומרת קרן מכנה אותו ככה אבל אותו לא מעניין איך קוראים לו האנשים הערים, מעניין אותו רק דבר אחד. כמו כל החתולים אבל הרבה הרבה יותר: לישון. ואני צילמתי אותו כל הזמן. אז כדי לחגוג את השנה הזו, צילום אחד לכבוד כל חודש שעבר, קבלו את לוח השנה של שלוימל'ה: מדגמן שינה מתוקה.