נס (קפה) קטן היה כאן

טז' בכיסלו

מי מכם שנוסעים בתחבורה ציבורית, תגידו לי, באמת. אני לא יודעת אם זאת אני שנהייתי יותר רגישה ועצבנית או שהנהגים נהיו יותר אדישים לעובדה שהם מובילים בני אדם ולא תפוחי אדמה. אני כבר לא מדברת על העובדה שאם אני לא עומדת בתנוחת זינוק בתחנה, האוטובוס עלול לחלוף על פני כאילו אני שקופה. אני לא מדברת על זה שהנהג יכול לראות אותי רצה מתנשפת, אבל הוא יסגור את הדלת ויתחיל לנסוע, כי אין לו שניה לתת לי להגיע. אני רוצה רק לדבר על העובדה שהם נוהגים בפראות, בעצבנות, מאיצים פתאום וטסים, ואז בולמים בפראות, בחריקה. הנוסעים מיטלטלים, נחבטים, ואני מרגישה שהבפנים שלי מאיים לעוף החוצה. זה מעציב אותי נורא. כמעט בכל יום קורה לי שאני רוצה ללכת לנהג ולהגיד לו: תסתכל אחורה, בבקשה, נדמה לי שלא הרמת את העיניים היום מההגה, תסתכל אחורה, יש שם בני אדם, אתה לא יכול להתעלם מזה, זה נורא. אבל אני לא עושה את זה כי אני גם מרחמת על הנהגים, כי לנהוג אוטובוס בתל אביב זה סיוט, כל כך צפוף והיסטרי, ואיפה בעולם בכלל נהג אמור גם לנהוג וגם לתת עודף וגם לשים לב לכביש וגם לא לדרוס אף הולך רגל או אופנוע. זה קשה.

אבל לפני כמה ימים עליתי לאוטובוס וליד הנהג, על הקופסא של העודף, עמדה לה כוס קפה. לא גדולה ורבת רושם, כי אם קטנה וצנועה כזו מזכוכית, מלאה בקפה כדי שני שלישים בערך, בלי שום מעמד או תמיכה מסביבה, ככה לבד. וואו, אמרתי לו מחייכת, איזה כיף לה. ובליבי שמחתי כל כך, כי ידעתי, האיש הזה הוא ינהג אותנו רגוע. הוא רואה שיש חיים, והוא אוהב אותם, והוא רואה שהנוסעים הם בני אדם, והוא מחייך אל החיים ואל הנוסעים. הנסיעה איתו היתה כל כך נעימה. הוא לא פיספס אף נוסע, ולא סגר דלת על אף נוסעת, ולא בלם פתאום ולא טס כמטורף, הוא היה נהג והוא היה בנאדם, הוא עשה את הבלתי אפשרי כמעט. ואני, בדיוק כמו כוס הקפה שלו, ישבתי לי שם ואף טיפה לא ניתזה ממני, ישבתי שם ונשמתי טוב.

11 תגובות to “נס (קפה) קטן היה כאן”

  1. תמי ברקאי Says:

    בתור נוסעת מתמידה באוטובוסים אני מזדהה עם כל מילה. זה סוג של מלחמה ואם את לא ערוכה אליה אז סביר מאד שתסיימי אותה חבולה, עצבנית ומאחרת.
    אבל כן, לפעמים מפציע פתאום מישהו כזה, שמתעקש להיות גם בן אדם בתוך הסיטואציה הבלתי אפשרית הזו, זה קרה לי לא מזמן עם נהג במונית שירות של קו 5 , זה כל כך מפתיע ובלתי צפוי ומשמח, זה ממש משנה את כל היום.

    • mooncatom Says:

      כן תמי,
      בשביל להיות בנאדם צריך ממש להתעקש,
      כאילו אסור לך, כאילו אם תהיה אז תסבול מזה,
      אז יש מי שמתעקשים, איזה מזל.
      בוקר טוב לך,
      בת אדם וחוה.

  2. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    היתה לי שיחה לפני ימים אחדים עם עורכת דין העוסקת בזכויות נשים. לטענתה, מי
    שנתקלה בנוסע המבקש ממנה להחליף את מקום מושבה (לעבור לחלק אחר של
    האוטובוס) מסיבות של צניעות, ללא התערבות של הנהג, ויש לה עדים או תיעוד, עשויה לתבוע את חברת האוטובוסים תביעת נזיקין ולזכות בסכום של עד 30,000 ש"ח. לנהגים אסור להרשות התנהגות כזאת באוטובוסים של החברה. זהו חוק קיים ושריר כבר כעת.
    כבר כמה ימים, אני חושב איך להביא את המידע הזה לידיעת הציבור (אני לא יודע עד כמה מישהו/י ערים אליו). ואז באה הרשימה שלך, עם הנהג שסך הכל רוצה להינות עם כוס נס- קפה…

    • mooncatom Says:

      שועי שועי,
      בדיוק אתמול היתה לנו שיחה בעניין
      ואמרתי שעד שלא תהיה רוזה פרקס מקומית,
      לא יזוז כלום,
      המרד בעניין הזה יהיה חייב לבוא מבפנים,
      אישה חרדית שתקום ותגיד ש: די!
      בוקר טוב
      איש טוב.

      • שוֹעִי Says:

        מיכל,
        החוק כבר כאן, וזאת לא חייבת להיות אישה חרדית דווקא.
        אלו דברים הקורים בירושלים ובבני ברק יום יום.
        למשל ישנם קווים המחברים בין גבעת שמואל ותל-אביב ועוברים דרך בני
        ברק. אם בעתיד אשמע חרדי הנוסע בהם מאיים על אישה לעבור לחלק
        האחורי של הרכב, אני חושב כי אמהר להבהיר לה את זכויותיה, ואת זכותה
        לתבוע את חברת האוטובוסים עצמה על אי-מניעת הדרה/הפרדה.

  3. גוני Says:

    נראה שבזמן הנסיעות שלי באוטובוס אני באיבוד הכרה. בבקרים אני בקומה ובדרך חזרה רעש המנוע, תמיד אני יושבת מאחורה, המיית האנשים, העייפות והשחרור מהריכוז המתבקש בהליכת הניווט בין האנשים, מסיעים אותי לבהייה ולניתוק. לכן, לא כל כך שמתי לב לכל התופעות שאת מתארת חוץ מסגירת הדלת על אנשים, אבל יצא לי להיתקל ביותר בעלי לב רחום מאשר טורקי דלת. מאז שינתה הקריינית את הגייתה ל"אִבְן גבירול" וזרקה את האֶבֶן, אני פנויה לחלומות. בדבר אחד אני חייבת להסכים, הקפה של הבוקר, הוא מחזיר נשימות קודמות.

    • mooncatom Says:

      וואלה גוני,
      נראה לי שלעבור את הדרכים הלוך ושוב
      בסוגים שונים של חוסר הכרה
      זה פיתרון מצוין.
      ואת? רק הגייה מצחיקה של שם
      מעירה אותך מעלפונך.
      בוקר טוב,
      זמןהוף לקפה ראשון!

  4. דודו פלמה Says:

    פעם ראשונה שנתקלתי
    בהחפצה שמעלה חיוך על
    השפתיים. כוס קפה כבת אדם,
    אבל היזהרי מהיום שבו הנהג
    ישתה אותך…

  5. עדו Says:

    המעניין הוא שהתופעות שתיארת לא פחתו למרות שיש היום כביכול יותר תחרות בתחבורה הציבורית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: