נוּנָה קוראת מחשבות [2]

כב' בכיסלו

אז נוּנָה נכנסה אלי הביתה וישר אמרה: וואו, כמה דברים יש לך. וכמה מחשבות יש כאן. נכון, צחקתי, יש כאן המון יצורים חושבים. היא לא בזבזה אפילו דקה, שלפה את מכשיר הקסמים שלה והתחילה לקרוא. לקרוא את המחשבות שמתחת לדיבורים.

הבבושקות האלה, תמיד ברור שהגדולה אומרת: אני גדולה והקטנה: אני קטנה. נוּנָה ראתה מיד שזה אחרת. הקטנה חושבת: איך זה שאף אחד לא רואה שאני היותר גדולה, היותר מבוגרת והיותר חכמה משתינו? והגדולה: אני כל כך מתגעגעת להכי גדולה, לזו שכולנו היינו פעם בתוכה, זה כל כך קשה כשכולם מצפים ממך להיות הגדולה, אני קטנה.

הברווז והברבורה, הם שוחים זה בצד זה כבר המון זמן, ותמיד חשבתי שהוא אומר: אני נורא ממהר, והיא אומרת: אין יפה כמוני. מסתבר, שהיא בכלל חושבת: הוא לא שם לב אלי. והוא: היא לא רואה אותי בכלל.

נוּנָה הסתכלה על התאומות מאפריקה וגילתה לי שזה רק נדמה שהן כל כך דומות, שהדיבורים שלהן זהים, אבל המחשבות שלהן אחרות לגמרי, הפוכות. כשאחת חושבת לבן, השניה שחור, כשהאחת חושבת קטן, השניה חושבת מתוק.

הקקטוס שאומר: תיזהרו ממני, חושב: אני לא דוקר, טיפשים, אתם פשוט כל כך לא עדינים איתי. וחוץ מזה, היא הסמיקה, עשתה פרצוף משונה ולחשה: הוא חושב שיש לי רגלים יפות, בכל לא רגל של פלמינגו*.

הכלים בכיור, היא גילתה לי, לא כועסים עלי כמו שנדמה לי מהצעקות שלהם כשאני חוזרת מהעבודה, הם רק מרגישים נטושים ומוזנחים, ואפילו קצת דואגים לי כי אין לי זמן ומצברוח לרחוץ אותם. ליד סיפרי השירה היא חטפה התקפת צחוק: כל המשוררים האלה, כותבים שירים במילים כאלה יפות שחצי אני לא מבינה אפילו, אבל חושבים כל הזמן מחשבות כל כך טיפשיות, על חשבון הבנק שלהם, על קופת חולים. מצחיקים. נוּנָה הסתובבה בבית וחשפה רגישויות שלא הבחנתי בהן, כאבים ופחדים שמוסווים בחזות בוטחת ואפילו בתוקפנות לפעמים. רק לשתיים היא לא קראה את המחשבות. לי, כי היא לא רצתה (אני לא התעקשתי, רחמנות על הקטנה, אחרי הכל מדובר בסלט) ולחתולה, כי לחתולים אי אפשר. כן, נוּנָה נאלצה להסכים איתי בעניין הזה, לחתולים אי אפשר לקרוא את המחשבות**.

————————————————- 

* בשביל להבין את זה, צריך לקרוא את הספר נוּנָה קוראת מחשבות' שכתבה אורית גידלי ואיירה איה נוי-גורדון ויצא בהוצאת כינרת-זמורה- ביתן, ממש עכשיו.

** אחרי שהיא הלכה, החלטתי שאני רוצה לתת לה מתנה גם, היא נתנה לי כל כך הרבה. אז על המתנה שהכנתי לה, ברשומה הבאה.

תגים: , ,

20 תגובות to “נוּנָה קוראת מחשבות [2]”

  1. orrit Says:

    הכי אהוב עלי זה מה שהיא חושבת על משוררים, גדול!

  2. טלי Says:

    תראי, מיכלינקה, נונה הצליחה להביא אותי הנה אחרי הרבבבבבבבבבבבבבבבבבבה זמן, ולגמרי לא בכוונה, בדיוק באמצע כתיבתי עליה (כן, ככה זה, את שולפת פוסטים מהשרוול, אצלי זה יותר לאט…) מקסים מה שהיא עשתה לך בבית ומה שאת עשית איתה בחזרה והכרית הזאת או הדבר הרך והנעים התלת מימדי הזה שהיא עליו – ענק!

    • mooncatom Says:

      טלינקה יקרה,
      אני לא חושבת שיש לך בכלל מושג
      כמה אני שמחה שאת כאן.
      ואם זו נונה שהביאה אותך, כמה זה מתאים.
      וכמה שאני שמחה שאת אוהבת את זה.
      תודה תודה תודה
      ותודה.
      ואני סקרנית כבר
      על הזווית שלך.

  3. דודו פלמה Says:

    נונה נערה כלבבי
    אין ספק כלל וכלל.
    ואת צער הכלים בכיור
    אני מבין הכי הכי
    כי יש לי תסמונת
    עקרת
    הבית

    • mooncatom Says:

      אז אתה מכיר אותם דודו,
      את המבטים המאשימים האלה,
      את הצעקות השתוקות האלה
      שמגיעות מכלים ומרצפה וכו',
      נכון?

  4. תמי ברקאי Says:

    איזה כיף של פוסט,
    איזה כיף שנונה באה
    היא מבינה בחתולים ובמשוררים לא פחות מברווזים ובבושקות.

    • mooncatom Says:

      נכון?
      וגם איזה כיף,
      שגם את בדיוק באת,
      איזה קטע. וגם לך יש איזושהי הבנה,
      בדיוק בכל הנ"ל,
      ועוד.
      תודה תמי. לילה טוב.

  5. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    בהצלחה לאורית גידלי ולאיה נוי-גורדון עם סיפרן החדש.
    אני כבר שנים מחפש את הקרון המנותק מן התחנה לירושלים
    כדי להביא לאיזו שיחת נפש את המפוזר מכפר אז"ר.

    • mooncatom Says:

      טוב,
      שועיל'ה,
      בשביל זה אתה צריך לצאת מהקרון שלך!

      תודה על הברכות,
      אני בטוחה שאורית כבר רואה,
      ומקווה שגם איה תראה.

  6. דורית Says:

    איזה פוסט נפלא!

  7. שוֹעִי Says:

    מיכל, זאת הארה יפה, אקח לתשומת ליבי
    אלא שלא כמו המפוזר מכפר אז"ר
    דומני, כי אני המפורז מכפר הרז (-:

  8. עדו Says:

    אז גם עלייך הכלים צועקים?
    אישתי חירשת לצעקות מהכיור אבל לוקחת ללב כל פירור שנפל על הרצפה. אצלי זה להיפך, קוראים לזה "שמיעה סלקטיבית?"

  9. aya Says:

    קסם הבד הזה! ♥ ♥

  10. שלומית Says:

    איזה יופי, בייחוד דיברו אלי מחשבות הברווזים והבבושקות. ממש התחשק לי לסובב את שני הברווזים ככה שיפנו זה אל זה :-)

    • mooncatom Says:

      תודה שלומית,
      אינסטינקט שדכנות יש לך?
      מצוין.
      תיכף יבוצע.
      איזה כיף שהגיעו תגובותייך הנהדרות,
      וגם רשומה חדשה שלך
      שאני שומרת ממתק לשבת.
      ת ו ד ה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: