כז' בכיסלו
.
אוֹר מְבֻיָּשׁ / דודו פלמה
הַשָּׁנִים שֶׁתָּבאנָה מִן הַחשֶׁךְ
תָּבאנָה צְלוּלוֹת.
כִּזְכוּכִית מִתְרַסֶּקֶת
בְּכַף יָד.
כְּיִלְלַת תַּנִּים
לְהַכְאִיב.
הַשָּׁנִים שֶׁתָּבאנָה מִן הָאוֹר
מְהַסְּסוֹת תָּבאנָה,
כְּמַגַּע כַּף יֶלֶד
בְּחַדְרֵי לֵב חֲתוּמִים,
כְּאוֹר מְשׁוֹטֵט מְבֻיָּשׁ
לִבְרא מוֹצָא.
.
לקחתי בלי רשות, שיר שניצב על התפר בין חושך ואור, בין יאוש ותקווה. שיר תפילה לנשים ולאנשים שאינם נוהגים להתפלל.
תודה דודו על שעשית שיר כזה.
23 בדצמבר 2011 ב- 9:57 |
יפה השיר של דודו. ויפים הצילומים שלך. שיהיו הימים נכונים, כמו כפות תמרים. ובעצם כמו ענפי תותים שמצמיחים אבנים טובות ליד הפירות. שבת שלום.
23 בדצמבר 2011 ב- 15:39 |
תודה אביבה,
שבת שלום,
מתוקה כתמר
ונוצצת כאבן חן.
23 בדצמבר 2011 ב- 11:36 |
מיכל תודה,
ולמה אמרת 'בלי רשות' את יודעת
שיש לך רשות, אחרת לא היית לוקחת.
הצילומים נהדרים ורכים שבת שלום.
23 בדצמבר 2011 ב- 15:40 |
טוב,
לא שאלתי כי רציתי להפתיע אותך,
וכנראה שניחשתי שתשמח.
ת ו ד ה,
ושבת שלוה.
23 בדצמבר 2011 ב- 13:22 |
מיכל יקרה,
שיר יפה-יפה של דודו (מתוך " כמו שור בלי ראש" ספר שיריו האחרון בינתיים).
נותן קצת הרגשה של מטאדור חסר-נסיון מול פר מסתער של זכרונות ילדוּת
ואז אתה מגלה ממקומך בהווה שלפר אין ראש (וגם אין קרניים) אבל הידיים משום
מה מליאות שברי זכוכית.
ואחתום את ביקורו של שועי-קיפוד בנוסחה הזכורה לטוב: תודה בעד התות.
23 בדצמבר 2011 ב- 15:41 |
שועי קיפוד,
זהו רפלקס משובח,
תודה בעד התות,
ושבת שלום ואור,
וחנוכה שמח לך.
23 בדצמבר 2011 ב- 16:22 |
תופסת טרמפ על שועי קיפוד ומחייכת לתות
אכן שיר יפיפה של דודו. והצירוף ממלא השראה.
חג שמח ושבת של אור, מיכלי
23 בדצמבר 2011 ב- 16:43 |
תודה איריסיה,
שבת של אור וחנוכה שמח.
23 בדצמבר 2011 ב- 18:48 |
למיכל . תודה לך על הפוסט תות בשלכת ,
23 בדצמבר 2011 ב- 19:32 |
תודה נורית,
אני שמחה שאהבת!