קר

יז' בטבת

עטופה בצעיפי החם, התיק הגדול על הכתף,

אני הולכת מהר, מול הרוח, ברחוב הארוך האהוב.

מתרחקת מהעבודה על קשייה ושמחותיה,

מתקרבת אל סוף השבוע.

חולפת על פני הקבצנית עם החתולה היושבת לצידה,

על פני שתיהן אותה הבעה גאה,

על פני הארנב המפריח את בועותיו אל אוויר הערב הקר,

על פני דוכן המיצים המסובב את הבלוז שלו,

על פני האנשים האוכלים, המדברים,

הממהרים כמוני הביתה,

על פני הבר השכונתי, בפתחו אומרת אישה לרעותה:

הבנתי, שהחיים האלה זה חרא אחד גדול.

8 תגובות to “קר”

  1. revitalkerem Says:

    like :-)

  2. תמי ברקאי Says:

    אני הבנתי מכל זה, שהחיים האלה זה ערבוביה אחת גדולה ומלאת הפתעות כמו זו.

  3. איריסיה קובליו Says:

    ורציתי שתמשיכי ללכת ולכתוב את ראייתך
    אבל עצרת בצילום המפוצל
    אולי תמשיכי אחר כך:)
    סוף שבוע של מנוחה טובה מיכלי

    • mooncatom Says:

      זה נכון,
      ההליכה ממשיכה,
      היא אף פעם לא נגמרת,
      זאת החלטה שרירותית וגם
      הסיכה שהמשפט ההוא נעץ.
      כמו נקודה בסוף משפט,
      בינתיים.
      תודה איריסיה.

  4. שועי Says:

    מיכל יקררה,
    דווקא בחורף החיים הם חרא?
    מילא בקיץ שאז שוררת החררה' (=מערבית: חום)
    אולי היא התכוונה שהחיים הם קָרָרה,
    (שזה בתרגום: החיים סבבה אבל קצת קר היום
    כמו שהיו אומרים פעם: תחול קררה במקומות הרגישים).
    יש גם את הביטוי החיים פָּרַרַה
    (שמשמעה: החיים סבבה אבל נעמדת בדיוק על
    הגללים של הפרה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: