להתעורר

כז' בטבת

אין כמו לגלות ספר חדש, עולם חדש של מילים, נופים ודמויות חדשות. והכי טוב, זה לגלות אותו בדיוק ברגע הנכון, בנקודה בחיים שבו זקוקים לו. בשבילי, בנקודה הזו בזמן, זה היה הספר על משפחת המומינים. שניים ביחד: 'הסיפור על מגבעת המכשף' ו'חורף קסום'. כן, הכרתי אותם מילדותי אבל לא באמת, לא כמו שעכשיו הם נגלו לי. מבין השניים בחרתי להתחיל בשני דווקא, והיאח הידד, נהיה לי חורף קסום משלי. מומינטרול מתעורר פתאום, בשעה שכל המשפחה ישנה בשלווה את שנת החורף שלה. הוא לא מצליח להירדם ויוצא למסע שלו, ובזכותו גם אני, יוצאת למסע שלי.

'כל החיות קושרות סרט לזנבן' זהו שירו של סנופקין, ואני החלטתי לקשור סרט לזנבי, החלטתי להתעורר גם אני ולצאת. כמו הרבה פעמים בחיי קודם, היתה זו סופרת שנתנה לי מפתח חשוב אל החופש והצמיחה שלי. טוּבֶה ינסון, אישה מיוחדת באמת, האישה שיצרה, כתבה וציירה את משפחת המומינים. איזה פלא. פלאים.

בעוד שבועיים וחצי אני יוצאת למסע, כמו מומינטרול אני יוצאת מאיזור הנוחות שלי, מחיק הדברים המוכרים אל עולם אחר וזר לגמרי. שלא כמוהו, אני לא יוצאת אל החורף כי אם אל הקיץ: חודש בדרום הודו. עכשיו זמן הסידורים וההכנות, זמן ההתרגשות המעורבת בפחד. אני בטח לא אהיה כאן בבלוג כל כך, וכשאחזור, יהיה לי המון מה לספר.

18 תגובות to “להתעורר”

  1. תמי ברקאי Says:

    מחכים לך ולסיפורים! סעי אל ארצות החום עם מומינים בתרמיל וזרעי האשכוליות.

  2. avivamishmari Says:

    א. מסעיר! נסיעה טובה לך! אל תחשבי עלינו בכלל בכלל.

    ב. בילדותי כל כך הוקסמתי מהחורף הבודד של מומינטרול (ובמיוחד מהטרול שנתלה על הנברשת), ומשאר הספרים בסדרה, שעכשיו אני כמעט חוששת להכיר אותו לילדים. אבל זה יגיע מתישהו.

    ג. הידעת? בהלסינקי ליד הנמל עומד לו מוזיאון המומינים, ופעם רכשתי בו מברשת שיניים. שהלכה לי לאיבוד.

  3. דודו פלמה Says:

    מיכל דרך צלחה,

    מבטיח להתגעגע לסלט
    למחשבות ולמי שהסליטה
    אותו, בתנאי שלא תתגעגעי
    אלינו (ואיך שאני מפעיל את כל
    שיטות הלחץ והסחיטה הפולניות
    ללא קורטוב של שמץ בושה)

  4. mooncatom Says:

    חברים,
    אני מבטיחה להתגעגע,
    לזרוע אשכוליות,
    ולחיות הכי סלט שאוכל.
    ת ו ד ה,
    תמיכתכם חשובה מאוד.

  5. דורית Says:

    כבר רואים את העקבות האמיצים בשלג…

  6. אמא Says:

    "סעי בשלום ושובי בשלום" כך סבתא צביה היתה מברכת אותנו כאשר נסענו לחו"ל וכך כנראה היתה מברכת אותך. שמחה בשבילך, וכמובן שכדרכי גם אדאג. ראיתי את הסדרה בטלויזיה יחד עם אילי ואת מהזה דומה למאי החצופה מהמומינים.

  7. mooncatom Says:

    הו,
    גם אם וגם אחות,
    ביחד!
    אהובותי, אני שמחה כל כך,
    ואתן רואות ויודעות,
    מבטיחה לא להדאיג
    ולא ללבוש סוודר.
    ת ו ד ה,
    ונשיקות.

  8. נורית Says:

    סעי בשלום ,מחכה כבר לסלט של שובך

  9. איריסיה קובליו Says:

    מיכלי, קודם כל פוסט נפלא. אני מתה על טובה ינסן. מוזר, כשחלפתי עם העכבר על תמונתה אצלך אתמול (אני קודם מרפרפת ואז נעצרת) חשבתי לרגע שזו את, ואז אמרתי לעצמי שלא יתכן, את הרבה יותר צעירה. אבל אולי ישנו איזה קשר קדום עלום ביניכן..
    ואני כל כך מקנאה שאת נוסעת. גם אצלי התעוררה לאחרונה תשוקת הנסיעה לשם. וכנראה שאת בצומת נסיעה טובה. תהי חסרה:) שלחי מדי פעם תמונה או סימן בפייס, אם יבוא לך.

  10. mooncatom Says:

    נורית,
    אני מבטיחה שיהיה סלט הודי למשעי!
    ת ו ד ה.

    איריסיה,
    זה מאוד מרגש שאת מוצאת דמיון,
    כי באמת הרגשתי איזה חיבור אליה.
    מה שבטוח זה שמי הקטנה היא אני,
    אפילו אמא שלי אומרת…
    מבטיחה לדווח כמה שאוכל,
    בזמן אמת ואחר כך בנחת.
    ת ו ד ה.

  11. עדו Says:

    אני אישית ברחתי מהודו אחרי שבוע וגם את עמק החיות המוזרות לא ממש אהבתי.
    מה שמשותף לשניהם היא ההרגשה שנכנסת באמצע לסיפור שאתה לא ממש שייך אליו.
    אם את מרגישה שייכת אז בוודאי שתהני יותר ממני. דרך צלחה.

  12. mooncatom Says:

    גדול!
    וגם נוטע בי תקווה,
    שכן אם אהבתי עד כלות את החיות המוזרות,
    האם זה אומר שיהיה לי טוב גם בהודו?
    הלוואי והלוואי והלוואי.
    ת ו ד ה.

  13. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    גיליתי את המומינים רק בשנים האחרונות, כשקראתי אותם בקול לילדי. בעיניי ינסון היא משוררת של הטבע. אני קורא כעת את "מגבעת המכשף" לבני האמצעי (8.5), אבל בפרודיית פשע שאני מאלתר ובו נקרא העמק "עמק החיות העבריניות". זה לא מי יודע מה חינוכי אבל נורא מצחיק אותו. סנופקין הופך בגרסא הזאת לסוג של טוני סופרנו לייט.

    ובהצלחה בהודו. אם תוכלי להביא משם Wild Turkey הרי זה משובח.

  14. mooncatom Says:

    אוי שועי, זה מאוד מתאים בדיוק,
    כי הרי ההודים, הם יודעים מתי פורים.
    ואת הוויסקי אבריח לך בשמחה.
    ועוד דבר שועי,
    סנופקין ? סופראנו ? לא לא לא לא.
    לא. (טוב. זה בטח מצחיק כשאתה עושה את זה)

  15. שוֹעִי Says:

    הצדק עם איריסיה, אני חושש. באמת יש ביניכן איזה דמיון (-:

  16. mooncatom Says:

    טוב, בסדר,
    אני מבטיחה שבאביב אצטלם ככה גם,
    עם זר על הראש!

  17. aya Says:

    הזכרת לי כמה מרגש זה למצוא מכתב בדואר,
    לדמין להתגעגע ולשמוח בשמחתך ♥

  18. mooncatom Says:

    הו איה,
    זה גם מרגש לדעת.
    ואני מבטיחה לכתוב,
    אולי לא ממש בזמן אמת, כלומר אני אכתוב כל הזמן,
    והמכתבים כנראה יגיעו ביחד איתי.
    ת ו ד ה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: