נחיתה איטית

התעוררתי באמצע הלילה. ריחוף מפחיד, חסר תודעה בחלל חסר שם. איפה אני, מה המקום הזה? עוד חדר לא מוכר בסדרת חדרים זרים, אפלולית שבתקרתה מאוורר. מה שלא קרה לי בשום מקום בחודש האחרון קרה לי בלילה הראשון בבית. גם בלילה השני זה קרה, משך הפחד היה קצר יותר אבל עדיין מציף שכבת זיעה קרה וחונק. נזכרתי שקראתי פעם משהו יפה שמישהו הגה, שבדומה לאור והקול שיש להם מהירויות שונות, כך גם הגוף והנפש: הוא מגיע ראשון ואילו היא נשרכת מאחוריו ומשתהה. אמרתי לעצמי: סבלנות, היא תגיע. בלילה השלישי ישנתי טוב ורצוף וחשבתי שזהו, נגמר. שכחתי שהייתי במסיבה ולכן איחרתי מאוד בנשף וגם שתיתי המון יין. הלילה זה שוב חזר. צעקות מבחוץ התערבבו בחלום של המוני מקדשונים קטנים, פרות, דקלים ואובך מאובק חום. שוב לקח לי רגע קצר אבל מחריד, למקם את עצמי בתוכי, במיטתי, בביתי. כבר לא נרדמתי, הסברתי לעצמי שכמו שאני מתמודדת עכשיו עם כל הערימות שלי: ערימות הבגדים ההולכים ומתכבסים, ערימות המתנות ההולכות ומתכוונות אל מיועדיהן, ערימות התמונות במחשב שיש לנפות ולסדר וערימות המילים המחכות להתנסח, כך גם התת מודע שלי מתמודד עם הערימות שלו, בדרכו. בסדר, אתן לו את הזמן, אנסה לקבל באהבה גם את רסיסי הכאב והפחד האלה שנתקעים אל תוך הלילה. כי ביום, באור, אני האישה השמחה ביותר בעולם.

צהוב וירוק

אתמול שמתי לי תמונת מסך חדשה, תמונה שנוצרת בתוכה זיכרון, גביש של רגע. ועכשיו, כשישבתי לכתוב עליו נזכרתי שהוא חל ביום שישי בדיוק לפני חודש (ארבעה שבועות שנדמים כארבעה חודשים):

בית קפה, ליתר דיוק בית מיץ בפינת רחוב בשוק בעיר מַאפְּסָה אשר במדינת גואה. שכנַי, הלומי חום, מראות וריחות כמוני, אוכלים סאמוסות ליד המיץ, אבל אני שולחת את היד לתוך הסל שלי שמלא בינתיים רק עד החצי באוצרות השוק, ושולפת חופן של אוצר.

מעלה בקש את הצהוב הקריר, גורסת את הירוק המתוק, חושבת על אמא שלי שלימדה אותי לאהוב אפונת גינה והעינים הרעבות שלי אוכלות בגרגרנות אין שובע את מראות השוק, קלידוסקופ ענק שמסתובב מולי מהר מהר ולאט לאט.

ועוד ירוקים וצהובים, מעוד מקומות:

.

.

.

13 תגובות to “נחיתה איטית”

  1. revitalkerem Says:

    ברוכה השבה, תיארת כל כך יפה את מה שקרה לי כשחזרתי מהודו,,,התמודדות עם הערימות של תת המודע,,,
    אני מאחלת לך התמודדות קלה ומהירה,,,

  2. aya Says:

    מפגש. עדין. פייד אין
    כמו שקמח פוגש במים בקצות האצבעות, בדיגדוג כזה עדין
    מתרגלים. מתגבש משהו שנוצר מהיחד
    ואז נלוש נקפל נעשה צורות נמיין נארוז יפה
    כיפ כיפ שחזרת

  3. avivamishmari Says:

    כתבת נהדר למרות התוכן המטריד (צר לי לשמוע שהאפקט התעצם אחרי אותה מסיבה!).
    שתהיה התאוששות קלה מההנג אובר המנטלי, והיצמדות איתנה לקרקע המוכרת.

  4. תמי ברקאי Says:

    הגוף נוסע בריקשה והנפש הולכת ברגל!

    תיארת נהדר. זה ככה. החלקים מתחברים, הם לא מגיעים כולם ביחד. כמו שמחכים לתרמיל הגדול שייצא מהמסוע בשדה התעופה.

    ואיזה כיף התמונות. והצבעים. והזכרונות.

  5. דודו פלמה Says:

    מיכל תודה תודה שחזרת,
    תודה ששיתפת,
    תודה על הצילומים המרהיבים,
    ותודה על המשפט:
    "תמונה שנוצרת בתוכה זיכרון"…
    ואני התאמצתי להבין למה "נוצרת"
    זה לשון נקבה (ההפך מנוצר)
    ו"זיכרון" זה לשון זכר.
    האפשרויות לפרש את
    המשפט הזה הן אינסופיות.
    אין ספק שבת מהודו.

  6. דורית Says:

    טעים. מרהיב. עוד…

  7. mooncatom Says:

    איזה כיף לחזור ממפגש אחיות,
    ולמצוא זר תגובות שכזה!

    ר ו י ט ל,
    אני שמחה שזה מהדהד אצלך.

    א י ה,
    אני אוהבת את הבצק המילולי שלך,
    בקרוב אבוא לטעום את הגשמי.

    א ב י ב ה,
    המסיבה היתה נהדרת,
    ובזכותה גם ישנתי טוב!

    ת מ י,
    כל כך נכון,
    איזה נפלאות הריקשות,
    וכמה טוב ללכת ברגל.

    ד ו ד ו,
    איזה כיף לחזור.

    ד ו ר ק ה,
    יש, יש!!!

    תודה גדולה לכולכם,
    עשיתם לי את הביטחון להמשיך,
    ואני אמשיך. ברור.

  8. הדסה גורוחובסקי Says:

    היי מיכל
    עוד מסע לגוף ולנפש
    חוויות נוספות, נופים אחרים
    ואת מתארת להפליא
    וכמוהן התמונות
    הדסה

  9. שועי Says:

    מיכל יקרה,
    ברוכה השבה. המייל שלך הוקפא בתקופת הודו? כי שלחתי לך שני מיילים בתקופת חו"ל שלך וקיבלתי הודעות-שרת שלפיהן המייל לא עבר.

    • mooncatom Says:

      מוזזזר…
      וכי איך אקפיא את המיילים,
      והם חבל הטבור שלי לעולם הרגיל?
      תודה שועי,
      תנסה שוב.

  10. עינת Says:

    נחמד שאני מתחילה את מסעך בקריאת 'ברוכה השבה' של כולם כאן :)
    עכשיו אחפש את ההתחלה האמתית.

    יפים הצהובים-ירוקים.

    ברוכה השווה!!!
    מזל שחזרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: