שמחה פשוטה גדולה

.

לפני הכל, ואחרי הכל, ובאמצע, עושים שמה יוגה. כולם וכל הזמן. זוהי המהות וזהו הלב ויש לכך כמובן גם תורה שלמה ששזורה בדת ההינדית ובפנתיאון האלים המרתקים והטלנובליים משהו שלה. אין לי שום כוונה לדבר על האספקט הזה, כאן אני רוצה דברים אחרים לגמרי.

.

.

בשבילי זה היה היוגה, החיים הפשוטים והמוארים שאפשריים. אכילה נכונה ולוח זמנים שהגיוני לגוף שלי. בשבילי זה היה סביב שמחה פיזית ונפשית שנתאפשרה לי, וגם בגלל האנשים המשגעים שפגשתי. החלק הרוחני הוא כל כך עמוק ואישי ומורכב והאמת היא שהוא אפילו לא ממש קשור במה שלומדים שם, לא באופן ישיר. יש לי הרי את התובנות שלי שקשורות ביוגה, וכבר הקדשתי ועוד אקדיש לזה כאן מקום בצורות רבות ושונות. האשרם פשוט איפשר לכל זה להיות בי באופן מרוכז והקו התחתון הוא אושר. כזה שאף פעם לא הרגשתי. אתם יודעים שאני מוכשרת בלהיות מאושרת, אבל זה היה ברמה חדשה.

.

אז סיפרתי על הסאטסנג של הבוקר עם המזמורים והטקסים שלו, ועכשיו אוסיף עוד פרט חמוד, שבסוף המפגש מקבלים משהו מתוק קטן להתחיל את היום: כדורי סומסום, בננה מטוגנת או משהו אחר שהולך טוב עם הצ'אי ששותים בחצר ביחד ועם הפיטפוט השמח של הבוקר. זה גם נותן אנרגיה טובה נוספת למה שיבוא: שיעור יוגה. עכשיו כשאני נזכרת אני עדיין משתאה, אתם קולטים שאני עשיתי במשך עשרה ימים, בכל יום, פעמיים ביום יוגה של שעה וחצי? כשהתחיל השיעור הראשון שהשתתפתי בו, היתה לי תובנה מיידית שהדהימה אבל בעיקר הצחיקה אותי: אה, כן, זו היוגה שאני מכירה. זה לא שלא ידעתי שהמורַה שלי למדה את היסודות איפשהו בשיווננדה, אבל עכשיו הבנתי, שהגעתי לארץ שאני דוברת, באמת, את שפתה. איזה כיף.

.

.

 

.

עברתי כל כך הרבה מצבי תודעה שונים בשיעורי היוגה באשרם. לפעמים הייתי מרוכזת ומפוקסת, לפעמים התודעה שלי נדדה ואפילו השתוללה, ולפעמים נהייתי יצירתית כל כך שבסוף השיעור ישבתי לכתוב נסערת ושוצפת. אהבתי נורא את שיעורי הבוקר ואת המורה שלהם, דָאיאקָר, בחור עדין וצנוע מאוד, שהקצב שהוא הכתיב התאים לי מאוד. אחרי הצהרים היה 'הסַמָּל' רַאמֶש, אני כיניתי אותו ככה בגלל הקצב הרצחני וההומור הצבאי שלו, שאחרי ארבעה ימים הכניעו אותי ושלחו אותי אל אָראטי, המורה המתוקה של היוגה העדינה. שם, יכולתי לאתגר את עצמי בדיוק כמו שמתאים לי. ואיתגרתי בחיי, ועדוֹת לכך השלפוחיות שצצו לי בכפות הרגלים, כשעושים את ה'ברכה לשמש' באופן אינטנסיבי זה קורה.

13 תגובות to “שמחה פשוטה גדולה”

  1. איריסיה קובליו Says:

    מיכלי, אז למה חזרת כל כך מהר, יכולת להשאר בקרמה יוגה כמה חודשים..
    והפראסד שאת מתארת.. נפלא. גם אצלנו הגשנו כזה, בזמנו, בזמנו שהיה ואיננו.

  2. ido2267 Says:

    מהשבוע היוגה שלי בנפאל לא זכור לי שההצדעה לשמש עושה שלפוחיות ברגליים אבל בהחלט מרגישים את הגב התחתון אחר כך.

    • mooncatom Says:

      אוי.
      נו טוב,
      כל אחד והחלקים הרגישים שלו.
      אבל בכל זאת עדו, שמחתי לשמוע שהצדעת לשמש,
      אחרי הכל היא בדרגה הגבוהה יותר מבינכם…

      • ido2267 Says:

        ממש לא. היא זו שקמה כל בוקר כדי לחמם אותי. אני לא טורח כל כך למענה.

  3. דורית Says:

    כמה יופי.
    באליגםבאליגם

  4. renanaworld Says:

    כמה כייף , מסעות וכישרון לאושר .. :)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: