שקט רחב מלא

אחרי כמה ימים באשרם הגיע המשבר. נו איך לא? וכרגיל, הוא התגנב מאחורי גבה של שמחה. בימים הראשונים הייתי לבד, כלומר עדיין לא הכרתי אף אחד והייתי הלומה מעצם היותי במקום שכזה. הייתי שקטה מאוד ומרוכזת בדברים עצמם, בכל דבר כשהוא הגיע, הייתי לגמרי בתוכו: בשירה, בתירגול, באכילה, בלימוד ובשינה. ואז היה הטיול.

אוטובוס מלא באנשי האשרם המתוקים, שמחים ללבוש בגדים יפים, לנשום אוויר אחר, לראות נופים יפים, ולדבר ולהכיר. שטנו באגם וירדנו אל הים והיה יום כיף אמיתי. רק מה, בסופו של יום היינו כבר נורא חברים, ולמחרת נפלה לי הפצצה, התובנה המכאיבה. יחד עם האישה החברותית שהתעוררה אתמול אחרי שנימנמה מעט, חזרו גם המון דפוסים מוכרים ומחירם: חוסר ריכוז, חוסר מיקוד, קדחת פנימית ודיכדוך, שלא לומר עצבות, הו כה מוכרת.

.

.

.

.

בשיעור היוגה בבוקר בכיתי מכעס ותסכול. ועם התובנה הגיעה גם החלטה, משהו שמעולם לא עלה על דעתי, אבל הנה החלטתי: אני הולכת לשתוק. אני יודעת שזה יכול להשמע מעט מוגזם וטוטאלי, אבל למי שמכיר אותי אפילו קצת זה ברור שזה רעיון בכלל לא רע. הייתי ילדה שהתחילה לדבר מאוד מוקדם ועשתה את זה באינטנסיביות מעוררת השתאות, והפכתי לאישה דברנית מאוד. אני מדברת הרבה מדי, מהר מדי וחזק מדי וזה רק ביטוי אחד לאינטנסיביות הפנימית שלי שיש לה איכויות של חיה קטנה ומבוהלת. הדיבור נשמע גם על ידי אחרים והטירטור הפנימי נשמע רק על ידי. השתיקה הרגיעה את שניהם. ובכן לפעמים צריך ללכת לאקסטרים פשוט צריך. במשך כמה ימים לא דיברתי מהתה של הבוקר ועד ארוחת הערב. השתיקה הביאה שקט ויופי* ואיזון. וכמו המים, גם הדיבור כשהגיע אחרי צמא היה טעים עוד יותר.

.

* התמונות ברשומה כולן מהאשרם. המקום השקט והיפה בעולם.

15 תגובות to “שקט רחב מלא”

  1. איריסיה קובליו Says:

    איזה יופי נראה שם בתמונות. חבל שלא הייתי באשרם הזה. אשרם שיבננדה ברישיקש שונה לחלוטין. שונה קיצוני. מופלא מאין כמוהו ואחר..וקשה וכואב

    הבת שלי כנראה תהיה בקרלה בקרוב..
    היא היתה ילדת אשרמים פה ושם:)

  2. איריסיה קובליו Says:

    ולגבי ויפאסנה- זה נהדר. גם בארץ. אני עשיתי את ה 10 של גואנקה. מייסר ומדהים. מומלץ.

    • mooncatom Says:

      נו אז בטח שהיא חייבת לנסוע שמה.
      אם אני הרגשתי שם בבית,
      אז היא בטח ובטח.
      ובעניין הויפאסנה, תמיד רציתי
      אבל פחדתי. עכשיו נראה לי
      שאני כבר יכולה.
      ת ו ד ה,
      איריסיה.

  3. David Palma Says:

    ניראה כמו מקום מופלא, מאלה שלעולם אין לדעת באמת האם הדשא בהם יותר רחב ידיים או יותר ירוק. וההוקני האחרון מרהיב עין ומסעיר באופן שהיה חסר לי בשלוות עולמים פרדס חנה כרכור הקודמים (-:

    • mooncatom Says:

      הדשא שם גדול ורחב וירוק כמו השקט,
      והמקום מופלא מאין כמותו,
      ואכן ניסיתי לעשות הוקני קטן משלי
      ואני שמחה שאהבת אותו.
      ת ו ד ה,
      דודו.

  4. renanaworld Says:

    השקט מלא וחסר מידות, יכול להרחיב כל שלב בתהליך..
    יופי של מסע

  5. תמי ברקאי Says:

    כן, שקט זה כל כך טוב, כל כך מגדיר גבולות ונותן פרופורציות, ומאפשר באמת מנוחה.
    במיוחד כשהוא מגיע ככה, מעצמו.
    והתמונות נהדרות, יופי של מקום לשתוק מצאת לך.

  6. avivamishmari Says:

    הנה גם הגבתי לך בשקט. נכון ששמים לב?
    זה פוסט יפה מאוד.

  7. גרא Says:

    מאונה, mauna, תרגול שתיקה שומר אנרגיה וממקד,
    נפלא

  8. bddaba Says:

    התחברתי לפוסט הזה במיוחד דווקא כנראה בגלל שהוא כנה וחשוף במיוחד ומצביע על ה"חסרונות", המצוקות, הקשיים. ממך על עצמך. אמיץ וישיר. תודה. שרון.

    • mooncatom Says:

      שרון שרון,
      נגעת בנקודה מאוד משמעותית לי, הצורך למצוא איזשהו איזון בין חשיפה לפרטיות, בין שיתוף במצוקות לבין הצפת הקוראים ביבבות… אלה דברים שאני כל הזמן מתלבטת בהם. בכל מקרה אני כל כך שמחה שיש מי שמקשיב, גם כשמדובר במצוקות וקשיים וגם באושר, כי שני הקצוות האלה, לגמרי לגמרי שלי, ואמיתיים וכנים וחשופים באותה מידה.
      ת ו ד ה,
      שימחתני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: