להחזיק ולעזוב

ל' בניסן

               .

               עכשיו אני רחוקה מכל דבר

               וקרובה מאוד אל הכל

               מעצמי אני רחוקה וגם

               קרובה אל הכי קרוב

               מה שתמיד חשוב לי

               עכשיו חסר ערך

               ואולי חשוב מתמיד

               אבל בכלל לא והלוואי והייתי

               יכולה להחזיק את כל זה ביד

               כי זה עיגול מושלם כל כך

               אבל זה נשפך לדמעות

               בחדר במלון הכי זול ומכוער

               כשהעיר הזרה נמסה בחוץ

               .

תגים:

16 תגובות to “להחזיק ולעזוב”

  1. David Palma Says:

    מיכל איזה שיר תוגה יפה

  2. renanaworld Says:

    החיים הם מנדלה גדולה :)

  3. איריסיה קובליו Says:

    מיכלי
    קודם כל יפה ועדין כתבת
    ודבר שני משהו אישי: מנדלות תמיד תסכלו אותי. אני לא יודעת לצייר משהו עגול, סימטרי ומושלם. גם אם אתאמץ בכל כוחי. כך הם חיי גם כן:) וזה בסדר, אני חושבת, לקח לי הרבה זמן להגיד שזה בסדר.
    אז הצילום היפה שהבאת יש בו איזה סדק או כמה סדקים ובגלל זה הוא אמיתי. אנושי. ואנחנו עדיין אנושיים, לא?

  4. David Palma Says:

    ושלא תחשבי שהחמצתי את הזיקה שנמצאת בין גלגל האופניים למנדלה (קומפוזיציה משובחת)

  5. avivamishmari Says:

    לייק קצר נשימה. זוכרת את המקום הזה, ממסע אחר.

  6. תמי ברקאי Says:

    אני זוכרת את הסרט הזה
    "to have and to hold", ויותר מהסרט אהבתי את השם שלו.

    איזה מן מקום מיוחד זה שתיארת כאן, רגע מר ומתוק.
    קלישאה נכונה: כמה רחוק נוסעים לפעמים כדי להיות קרובים.

  7. noyA Alon – Photographic Art Says:

    לעזוב ולעזוב. בעיקר כשהעיר נמסה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: