להתלונן או לא להתלונן? זאת לא השאלה

לפני כמה שנים התפוצצה פרשת יצחק לאור, וגרמה לי להתרוצץ בין כמה בלוגים ב'רשימות' ולצעוק בקול ניחר את דברי. זה היה קשה וזה היה כואב וזה היה מתסכל אבל אני נדחפתי להמשיך גם כשכבר אמרתי לעצמי שפרשתי. היתה שם אמירה אחת שם והיא היתה מאוד נחרצת, בהרבה קולות וסגנונות ומהרבה מניעים, אבל רק שיר אחד: תתלוננו. הפצרות, שיכנועים, עידוד, תקראו לזה איך שאתם רוצים. מנסים להניע את הנשים שנפגעו מינית בכלל ועל ידיו בפרט, להתלונן במשטרה. ואני חזרתי ושאלתי את השאלות שנראה לי שחשוב לשאול:

את תהיי זו שתתעורר בלילות עם פלשבקים?

אתה זה שיפטרו אותו מהעבודה במקרה הגרוע, או רק יתנהגו אליו כמו אל מצורע במקרה הטוב?

את זו שבעלה פתאום יתרחק ממנה ויפסיק לשכב איתה, כי בניגוד לשיקול דעתו ולרגשותיו, פתאום הוא נגעל ממנה?

אתה זה שיצטרך לעמוד מול המבטים השואלים של הילדים שלו? מול ההתרחקות של החברים שלו?

את זו שתצטרך לעמוד מול אמא שלה ואבא שלה? שהם אולי כבר לא צעירים, או לא בריאים, או סתם מוכי יגון על מה שהבת שלהם עברה וצריכה עוד לעבור? ואולי בכלל גם הם לא ממש מאמינים? ואולי גם הם לא ממש תומכים? ואולי גם הם מאשימים וכועסים? ובמקום לתמוך רק מהווים עוד מכשול, עוד כאב.

אתה זה שחוקרי משטרה יפשפשו בתחתוניו בשאלה מי נכנס למי לאיפה וכמה? ולמה לקח לך כל כך הרבה זמן לבוא ולהתלונן?

את זו שהמיניות שלה תיחקר עד פרטי פרטים בידי אנשים זרים ורעים?

אתה זה שהמיניות שלו תימרח בראש חוצות בעיתונים?

את זו שתצטרך לעמוד מול מי שאנס אותה פעם אחת ולעבור את זה שוב, רק שהפעם הוא יהיה מלווה בעורכי דין שעולים לו המון כסף וידעו איך להכאיב לך אפילו יותר?

אתה זה שיבלבלו אותו עם כל מיני עובדות ותתי עובדות סותרות לכאורה, שהמוח האנושי מתקשה קצת לזכור כשהוא נתון בשעת התרחשות טראומטית כמו אונס?

את זו שכל הפצעים שכבר חשבה שהגלידו יפתחו לה בבת אחת?

אתה זה ששנה, שנתיים ולפעמים אפילו חמש עד שש שנים מהחיים שלה ימחקו עכשיו ויוקדשו לנבירה באונס ההוא ולא יהיה רגע שקט ממנו?

את זו שאחרי חקירות אין סוף יודיעו לה שסוגרים את התיק מחוסר ריאיות?

אתה זה שאחרי משפט מפרך ישמע שהעונש הוא שנה מאסר, או כמה חודשי עבודת שירות?

את זו שתצטרך לעמוד במעמסה הכספית האדירה של טיפול נפשי מסיבי?

אתה זה שפסיכולוגים ופסיכיאטרים יאבחנו ויכתבו עליו דוח"ות?

את זו שהעבר שלה יחקר ויבדק לפרטי פרטיו הקטנים ביותר?

אתה זה שכל מי שמכיר אותו יזהה מיד שזה אתה למרות שהתקשורת תסווה את הפרטים לכאורה?

את זו שמה שלא תעשי וכמה שלא תתקדמי ותחלימי, הקולות האלה שמאשימים ומתביישים ימשיכו לצרוח לך עוד ועוד בראש?

אתה זה שיגידו עליו שהוא שקרנית, מניפולטורית, נימפומנית, פתיינית, זונה, נקמנית, פסיכית…

את זאת שיגידו עליה שהרסה לו את החיים, שהרסה לו את המשפחה, שהרסה לילדים שלו את החיים?

אתה זה שיגידו עליו שהרס לו את הקריירה, שגרם לו לחלות, להתגרש, להתרושש, להתאבד?

לא.

לא.

לא.

אז אם אתם מכירים אישה שעברה תקיפה מינית, הדבר היחיד שאפשר וצריך לעשות הוא לתמוך ללא סייג. לומר ולהתכוון לזה: אני כאן לתמוך בך, תעשי מה שמתאים לך ותחשבי רק על בריאותך, בטחונך ואושרך.

ובשביל תמיכה וסיוע וגם ליווי במקרה שכן תבחר להתלונן, מרכז סיוע, קו חם 1202 לנשים 1203 לגברים. ואם מעניין אתכם לשמוע עוד על פעילות המרכזים:  http://www.1202.org.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: