פרח חדש

יח' באייר

מה אתם מקשקשים כשאתם מקשקשים? זאתומרת מה ה'דוּדלינג' שלכם? ברשימת המחקרים שאני רוצה לעשות ומן הסתם לעולם לא אעשה, נמצא העניין הזה של מה אנשים מקשקשים כשהם מדברים בטלפון, או בשולי הניירות שלהם בלימודים או בישיבות בעבודה וכד', זה מרתק, נכון?

אז אני עושה פרחים, יש להם אופי מעגלי כזה, ואולי אפשר אפילו לכנות אותם מנדאלות, ואפשר להעמיס תילי תילים של פרשנות לעובדה הזו, אבל לא נעשה את זה עכשיו. אומר רק שכשחשבתי על וילון המקלחת שאני הולכת לצייר, חשבתי על הפרחים האלה. מאז שאני גרה כאן לא מצאתי את הוילון שאני רוצה, כולם מכוערים או יקרים. שתי אפשרויות שלא באות בחשבון. אני חיה כבר יותר מדי זמן עם פשרות וזה עוד דבר שלא בא בחשבון. אז קניתי, כבר לפני כמה חודשים אחד לבן, צח וזול, כמובן, והבטחתי לעצמי לצייר עליו וזה נדחה ונדחה. והנה זה כבר לא נדחה יותר.

ועכשיו לתובנה ישנה/חדשה ומשמחת: המוזה לא באה, ולא שורה עליך ולא כלום. היא מתגנבת על קצות האצבעות ומפתיעה אותך בדיעבד. ואת זה הבנתי שוב מחדש, בזכות וילון המקלחת, כן כן. כי פרשתי אותו, והתחלתי לצייר, ופתאום משום מקום צץ פרח שלא ידעתי שקיים בי, כלומר מעולם לא ציירתי אותו. מאיפה באת יקירי? שאלתי אותו, כאילו שאני לא יודעת, אבל באמת, רק באותו רגע ששאלתי אז גם נזכרתי, קישרתי, הבנתי. לפני כמה שבועות בחנות הפרחים פגשתי אותו. קסוֹם נקסמתי לגמרי, ולקחתי אותו הביתה: ענף עם פרחי פֵיוֹת.

.

.

.

והנה עכשיו, בלי שום הודעה מוקדמת, בשקט בשקט, בלי שארגיש, הוא נכנס לרפרטואר הפרחים המצויירים שלי. אני אפילו חושבת עכשיו, שהעובדה שבכלל הוצאתי והתחלתי לעבוד על הוילון, היתה בזכות ההתרגשות מהפרח הזה. כן, כי ככה זה עם מוזה, כמו עם אהבה, בלי שאת שמה לב, בהתגנבות.

.

 

תגים:

18 תגובות to “פרח חדש”

  1. תמי ברקאי Says:

    וואווווו,ואווווו, וואווווו.
    מקסים!
    הכל, וגם הוילון כמובן!

    אני ואחי המצאנו פעם את פיית מברשות השיניים, ייתכן שפיית מקלחת כזו או אחרת תבוא עכשיו לקנן בביתך.

  2. דנא Says:

    זה נפלא נפלא נפלא! מותר לשאול במה ציירת על הוילון?

    • mooncatom Says:

      תודה דנא,
      תודה תודה.
      וגם חיכיתי לשאלה הזו כבר…
      התשובה היא כמובן: בטוּש :-)
      (פרמננטי כזה)

  3. רות Says:

    פעם פעם כשמים יהיו בשפע,רננה רז תעמוד ליד הוילון ותבקש מהעם, אל תצאו מהמקלחת, לא עוזבים פעמוניות לבדן.
    ופניה יהיו אחידים ושמחים..

    הוילון שלך התגנב… התנגב… איזה יופי מיכו.

    • mooncatom Says:

      הו רותו,
      בתור מי שלא רואה טלוויזיה הייתי צריכה לחפור קצת במרחבי הגוגל כדי להבין על מה את מדברת, אבל מהרגע שהבנתי נהיה לי חיוך ענקי. וחוץ מזה שתודה תודה. ואני מבטיחה לא להשאיר את הפעמוניות לבדן. חתולת הפיות שלי תשמור עליהן תמיד.
      התנגב!

  4. ido2267 Says:

    אני מצייר ארנבים בעיקר .

  5. אמא Says:

    הציור על הוילון מקסים.מאוד מצא חן בעיני. אשמח אם תציירי לי על בד משהו כזה כדי שארקום . אני תמיד מחפשת דוגמאות ובעצם בשביל מה יש לי אותך?

  6. שלומית עוזיאל Says:

    איזה יופי! כמה את מוכשרת! איזה כיף להתרחץ ככה. ואם תחליטי פעם למכור כאלה, ספרי איפה : )

    • mooncatom Says:

      שלומית שלומית,
      כרגיל מבינה בדיוק את העניין,
      האור עובר דרך הציור
      ובאמת ממש ממש כיף להתרחץ איתו!
      מן הסתם לא אמכור,
      אבל את מוזמנת להעתיק, בכיף…
      ת ו ד ה.

  7. avivamishmari Says:

    מהמם, מעלף, משכיב, מורח, מרהיב, מלהיב! כמה שאת מוכשרת.

  8. chellig Says:

    טוב, זה גם מ ק ס י ם וגם מיד מביא אותי לרצון לצייר על אחד את הריבועים שלי .

    נ.ב. מביא ת'סחורה הדף פייסבוק הזה

  9. David Palma Says:

    טינקרבל במקלחת מי היה מאמין,
    נופת צופים הווילון הזה, מצלצל בפעמוניות
    מקלחת מוזיקלית (מוזיקלית או מוסיקלית?).

    • mooncatom Says:

      הו דודו,
      זה חתיכת מוקש…
      אבל לא נעלה עליו,
      נישאר עם צלצול הפעמוניות
      ועם משק כנפי טינקרבל הענוג.
      ת ו ד ה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: