אני מוותרת לעצמי

[מהמחברת הגדולה: פברואר 2005]

מישהי שאני מאוד אוהבת ומאוד מעריכה את דעתה, אומרת לי שאני משוררת. שאני צריכה להקדיש את החיים שלי לכתיבה. מחויבות אמיתית. הלחיים שלי בוערות, הלב שלי מתפוצץ, אני מקשיבה. היא מדברת אלי גם בשם עצמי, זו שהזזתי הצידה כל כך הרבה שנים.

.

               .

               משהו (רגיל, אבל חד פעמי)

               ניער אותי טוב טוב, ואז

               חלץ את הפקק שלי מעלי

               ועפה ממני שירה.

               כמו קולה מבקבוק, שירה מתוקה

               תוססת ממני החוצה.

               (אולי הדימוי נמוך ואולי נמוך גם

               הערך הקלורי של השירה, אבל)

               אני מוותרת לעצמי,

               כי כמו הגרגור של החתולה גם השירה,

               היא תופעה גופנית/ נפשית ש

               עדיין לא הוסברה.

               .

~ איור: Federico Hurtado

9 תגובות to “אני מוותרת לעצמי”

  1. avivamishmari Says:

    אדרבא! שקשקי אותה, שקשקי. עם לימון וקרח, ובפוזה של פרסומות.

  2. ido2267 Says:

    מוותרת?

  3. תמי ברקאי Says:

    אכן, לא היתה לך ברירה אלא לקפןץ ראש לתוך הספה שעליה ישבת לכתוב שירה.
    כמה טוב שפגשת את אותה אשה חכמה ושופעת מתנות..

  4. bddaba Says:

    איזה יופי הציור/איור הזה והכריכה הישנה הזו וגם מה שכתבת

  5. mooncatom Says:

    תודה לכולכם!

    לאביבית: כן, משקשקת. (ומשתקשקת)
    לעדו: כן, לעצמי. (צריך להסביר?)
    לתמי: כן, קופצת. (ואסירת תודה)
    לשרון: כן, הוא נפלא. (תסתכל בקישור)

  6. הדסה גורוחובסקי Says:

    . אהבתי מאוד! מקסים

  7. David Palma Says:

    נכון מיכל, גם הגרגור של החתולה הוא שירה והאיור נהדר. תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: