מהרחם אל השמים

כד' בסיוון

כשעשיתי את הצעדים הראשונים שלי ב'כתיבה ברצינות', גרתי בדירה ישנה ורחבת ידים, בבניין יפיפה ומתפורר. למרות גודלה, בגלל המיקום שלה שררה בה אפלולית תמידית ותחושה של רחם, וזה מאוד התאים לצורך שהיה לי אז להחלים והתחזק, ולתהליכי האינקובציה היצירתית. ממרץ ועד מאי 2006 כתבתי חמישה סיפורים ארוכים. בכל אחד מהם 99 פרקים, שאורכם נע בין כמה עמודים לבין מילה אחת. הסיפורים כולם מסופרים בגוף ראשון, על ידי נשים שנקלעות לעלילות מתח בזעיר אנפין והופכות לגיבורות בעל כורחן. רק בדיעבד, אחרי די הרבה זמן, הבנתי שכולן גם גרו בדיוק בבניין שאני גרתי בו.

התענוג האקסטטי שהיה לי בכתיבת הסיפורים האלה, הפך לשמחה כשכל מי שקיבלו אותם לקרוא אמרו שנהנו וביקשו עוד. השימחה הפכה לאמביציה, זה קורה לי לפעמים. ואז כדי לעזור לי קרו שני דברים. ראשית עברתי דירה, לאחת הכי הפוכה שיכולה להיות: דירה בקומה אחרונה, מוארת ומאווררת ופתוחה אל השמים, המקום המושלם לפרוש בו כנפיים כדי לעוף.

.

הדבר השני שקרה, היה שמישהי שאני אוהבת הפצירה בי לפרסם את הסיפורים וסיפרה לי סיפור מדליק על סטיבן קינג ו'מסמר הדחיות' שלו. החלטתי להפוך את העניין למשחק והמשחק היה באופי עיצובי-טקסי כמו שאני אוהבת. הכנתי עשר חבילות זהות: בכל אחת מהן היו חמישה סיפורים, כל אחד כרוך בנפרד ובצבע אחר, עטופים בנייר חום באופן אחיד עם מדבקה לבנה שכתובת ההוצאה לאור מודפסת עליה. שלחתי וחיכיתי לדחיות שלי, חגגתי כל אחת שהגיעה. התשובות נעו בין "תודה אבל לא תודה" לבין "בואי ניפגש", אבל בכולן היה גם עוד מסר: אנחנו לא מפרסמים סיפורים, תכתבי ספר. טוב, אז לא היתה לי ברירה, כתבתי ספר.

[מרץ 2006]

'זנב' היה סיפור 99 הראשון, אני קוראת אותו עכשיו שוב ומוצאת שאני עדיין אוהבת אותו, ושאני שמחה לתת לכם אותו לקרוא. אני מוסיפה אותו לעמודים שבצד ימין למעלה. (ואפשר להגיע מכאן).

6 תגובות to “מהרחם אל השמים”

  1. שלומית Says:

    חדוות הטקס מעיבה על באסת הדחייה, נכון, אני חושבת שגם לי יצא ליישם את העניין הזה, אם כי לא ניסחתי את זה כך…
    (ושגיאת הקלדה קטנה – זה סטיבן קינג כמובן, לא הוקינג…).

    • mooncatom Says:

      בדיוק שלומית,
      ניסחת את זה בדיוק.
      וזו לא שגיאת הקלדה, זו פליטת קולמוס,
      חי נפשי, אני מזדקנת…
      תיקנתי, תודה,
      ובכלל,
      ת ו ד ה.

  2. עדו Says:

    בעיה, בזמן האחרון קראתי כמה ספרים בעברית… טוב, לא בדיוק קראתי, הפסקתי אחרי עמוד , שניים ופעם אחת באמצע העמוד הראשון. מצד אחד, אני מבין את הבעסה שבדחייה. מצד שני, אני נתקל יותר ויותר בספרים שמישהו אשכרה הוציא לאור כשהיה עליו להעיף את הטקסט לפח או לפחות להפעיל עריכה מאסיבית כדי שיהיה ראוי למאכל.

  3. איציק ביקורות ספרים Says:

    כל הכבוד לך שקיבלת את הדחיות שלך ברוח טובה ולא נתת להם לעצור אותך מלהגשים את החלום!

    • mooncatom Says:

      ברוך הבא איציק,
      ת ו ד ה,
      וצריך לזכור כמובן,
      שתמיד קל יותר לספר על הדברים בדיעבד,
      כשכבר יש ספר אחד :-) ועוד דבר הכי חשוב,
      כשעושים משהו באהבה גדולה,
      זה עוזר לשרוד את הקשיים בדרך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: