היא נכתבה בשפה שהיום אינני יכולה לקרוא. אני לא מנסה אפילו.
.
אהבתי
אהבתיטוען...
קשור
This entry was posted on 20 ביוני 2012 at 11:15 and is filed under 13 מחברות, סלט מחשבות. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed.
You can leave a response, or trackback from your own site.
אחח עדו,
אין לי ברירה אלא להודות,
שזו אחת המחמאות הכי יפות שקיבלתי בחיים.
(אתה זוכה בכרטיס חבר של כבוד,
עם כל ההנחות והמבצעים, עלינו)
תודה,
תודה,
ותודה.
אחח זה נורא יפה ואניגמטי כמו צופן שהשאירה אחריה תרבות ניכחדת.
איזה קרטוש מקסים. ותאמיני לי מיכל, לא צריך לפענח זה רק יקלקל.
אולי זה ישחרר איזו קללה עתיקה או אוב איזה כועס, עדיף להנות מיופיו
המרהיב של הבלתי מובן.
הקו שלך… תמיד ריתק אותי. שנים חיפשתי אותך לאיור ולא מצאתי… וכשהוא פוגש מלים, את רק הולכת ומשתבחת. מיכלי. היכולת הזאת שלך, להמציא את עצמך כל פעם מחדש. את באמת במקום מאד אחר היום, כנראה… (והערה קטנה: "שכוחה" מנקדים בקמץ. משמעותי בעיני, במקום של איכות).
20 ביוני 2012 ב- 11:51 |
מיכל יקרה, מה זה-זה? זה מרתק.
האם את יכולה לשלוח לי עוד כמה דוגמאות…
20 ביוני 2012 ב- 12:31 |
למה שועילה,
אתה רוצה לנסות לפענח?
לצערי לא תוכל, אף אחד לא.
אבל אשלח לך עוד דוגמא, במייל.
תודה.
20 ביוני 2012 ב- 14:12 |
'כשהיית במקום אחר' ? עד כמה שאני יכול לשפוט את תמיד במקום אחר , לכן אני ממשיך לקרוא את הבלוג שלך.
20 ביוני 2012 ב- 14:21 |
אחח עדו,
אין לי ברירה אלא להודות,
שזו אחת המחמאות הכי יפות שקיבלתי בחיים.
(אתה זוכה בכרטיס חבר של כבוד,
עם כל ההנחות והמבצעים, עלינו)
תודה,
תודה,
ותודה.
20 ביוני 2012 ב- 17:11 |
אחח זה נורא יפה ואניגמטי כמו צופן שהשאירה אחריה תרבות ניכחדת.
איזה קרטוש מקסים. ותאמיני לי מיכל, לא צריך לפענח זה רק יקלקל.
אולי זה ישחרר איזו קללה עתיקה או אוב איזה כועס, עדיף להנות מיופיו
המרהיב של הבלתי מובן.
20 ביוני 2012 ב- 17:42 |
נכון דודו,
שפה של משהו נכחד
שאי אפשר לפענח לאחור.
תודה שהבנת.
20 ביוני 2012 ב- 22:02 |
איזה יופי! זה נראה חצי כתב מראה, חצי סנסקריט, וזה פשוט יפהפה.
20 ביוני 2012 ב- 22:13 |
סנסקריט,
רותי, וואו.
זה פשוט, אה,
ת ו ד ה!!!
21 ביוני 2012 ב- 0:20 |
הקו שלך… תמיד ריתק אותי. שנים חיפשתי אותך לאיור ולא מצאתי… וכשהוא פוגש מלים, את רק הולכת ומשתבחת. מיכלי. היכולת הזאת שלך, להמציא את עצמך כל פעם מחדש. את באמת במקום מאד אחר היום, כנראה… (והערה קטנה: "שכוחה" מנקדים בקמץ. משמעותי בעיני, במקום של איכות).
21 ביוני 2012 ב- 0:38 |
אוי אוריתי,
מרוב שהתעסקתי בשפות סודיות ושכוחות,
אז פיתחתי במקום לקמץ. מיד מתקנת.
ת ו ד ה,
על המילים הטובות ועל ההגהה,
את מלכת הפרטים הקטנים.
21 ביוני 2012 ב- 7:03
אכן, לפתח במקום לקמץ. חשוב. נהדר… אזכור את זה. יוםנפלא.