מהשמש לירח

א' בתמוז

.

במחברת מספר שמונה קורים שלושה דברים: אני חוזרת לשחק בגפרורים פשוטים, הדבר החשוב ביותר חוזר להיות הספר שלי, ולאט לאט נעשה המעבר מהשמש שליוותה אותי שבע שנים בעבודתי במרכז הסיוע 'תאיר' אל הירח הכתום של התקופה החדשה.

אני קוראת עכשיו את השבועות האחרונים שלי במרכז, את מכתב הפרידה שכתבתי למתנדבות, את הסיכומים, ואני כל כך מתרגשת להזכר ולדעת איזה זכות גדולה זו היתה לעבוד במקום הזה. לעזוב את המרכז, היה לעבור מאחריות כבדה ועבודה קשה, מתחושה של שליחות ועשייה שהיא כולה החוצה, אל חיים מאוד אישיים ומרוכזים בעיקר בבפנים שלי. לעבור מאור השמש אל אור הירח, ממש כך.

[מרץ 2009]

כאן אני עושה הפניה, אל טקסט שחשוב ויקר לליבי מאוד. כתבתי אותו לכבוד אירוע כלשהו וקיבלתי עליו תגובות נרגשות ומרגשות, מישהו אפילו אמר לי בפשטות: לא ידעתי שאת משוררת. אז שייפתי אותו קצת ופתחתי איתו את אירוע ההתרמה האחרון של המרכז שהשתתפתי בו. לדעתי הוא מסביר הכי טוב למה כל כך חשובה היתה לי ההתנדבות ואחר כך העבודה במרכזי הסיוע, וגם, אולי, את הקושי העצום שיש בלעשות עבודה כזו כל כך הרבה זמן.

הטקסט נקרא בפשטות 'על תקיפה מינית'. שלושה חודשים לאחר האירוע ההוא עזבתי, עצובה ושמחה באותה מידה בדיוק.

.

זו העבודה שנועדה להיות הכריכה של הספר שלי בגלגול הראשון שלו, כשעוד קראו לו 'נשיקת טבחת' והוא היה אמור לצאת לאור בהוצאה אחרת. השארית של הירח מודבקת על הכריכה של המחברת.

16 תגובות to “מהשמש לירח”

  1. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    העבודה השלמה כפי שהיא מוצגת פה יפה מאוד בעיניי.
    ואני חושב גם כי "נשיקת טבחת" היה עדיף אולי. מעניין אותי מה היתה ההוצאה האלטרנטיבית המדוברת?
    בכלל המחברות עד כה חושפות בעיניי את כשרונך כאמנית פלסטית וכמאיירת.

    • mooncatom Says:

      תודה שועי על כל המילים הטובות,
      ההוצאה הראשונה היתה אמורה להיות הוצאת 'טובי',
      (הם פתחו סניף בארץ, מחלקת ספרות מקור, זה היה מאוד מרגש,
      הייתי אמורה להיות אחת מסופרי הבית הראשונים,
      ואז הם סגרו בגלל המצב הכלכלי וכו' וכו').
      הטענה נגד השם הזה, שהיה מבחינתי השם ואין בלתו,
      היתה שהוא כבד, רציני, גבוה מדי, ואתה יודע מה?
      עכשיו אני גם חושבת ככה. באמת. היה לי מאוד קשה לשנות, אבל
      לספר הזה מתאים השם הפשוט, הארצי, היומיומי הזה
      שהולך איתו היום. ואותו דבר, אבל בדיוק אותו דבר, עם הכריכה.
      אני מאוד שלמה ושמחה, עם שני השינויים.

  2. David Palma Says:

    מיכל, הטקסט על התקיפה המינית חזק מאוד והוא גרם לי בושה עמוקה בשם עצמי כאדם וכעם. והעבודה שנועדה להיות העטיפה הראשונה של הספר מאוד יפה ומיוחדת בעיני.

    • mooncatom Says:

      דודו יקר,
      הדיבור על תקיפה מינית מציב בפני גברים
      אתגר מאוד מאוד גדול ומראה מאוד אכזרית,
      צריך להיות מאוד מאוד אמיץ כדי להצטרף למאבק הזה,
      וזה ברור לי שאתה שותף משמעותי ביותר.
      תודה על השותפות הזו
      ותודה על המילים הטובות.

  3. עדו Says:

    גברים על פי רוב לא מותקפים מינית או מותקפים בכלל. יש פחות בושה לספר שאיזה בריון היכה אותי אבל יש, אם נשווה את זה לנשים הרי שצריך לדמיין גבר שפוחד ללכת ברחוב שמא הבריון השכונתי יחליט להחטיף לו מכות – לא מצב שכיח וגבר מבוגר שנמצא במצב הזה עשוי באמת לחוש בושה ופחד ולשתוק (בעצם, עכשיו כשאני חושב על זה אז אני מכיר אנשים שגרים שנים ליד שכן עבריין וסובלים בשקט).
    הנקודה היא שיש מי שזו המציאות שלו – ילדים. בתור ילד ידעתי שזה כך, שילד חזק ממני יכול לתפוס אותי סתם כך ברחוב, להתעלל ולהשפיל כי בא לו. יותר מזה , בהרבה מקרים אף אחד לא יתערב. אני אשאר לבד עם הפחד והבושה ואבין שמגיע לי. לומר את האמת, קרה פעם או פעמיים שראיתי ילדים רבים ולא הפרדתי כך שאין לי מה לעשות מעצמי צדיק גדול. ולא, זה לא חמור כמו אונס אבל עדיין, ההרגשה שכל אפס שגבוה ממך בראש יכול להשפיל אותך כי הוא נהנה מזה , מוכרת לי היטב.

    • mooncatom Says:

      עדו עדו,
      תודה גדולה על הפתיחות והכנות,
      זה לא עניין של מה בכך.
      כשגבר מרשה לעצמו לזכור את המקומות בהם היה חסר אונים,
      זה מעשה מאוד אמיץ ומשחרר, ואז הוא גם יכול
      להזדהות עם נשים, וזה השלב הראשון בשותפות לשינוי.

      • עדו Says:

        הטענה שלי קצת יותר עמוקה מזה. בילדות רוב האלימות היא בין בנים. כבן אתה לומד שזה בסדר להציק, להשפיל ולפגוע במי שחלש ושהמבוגרים לא ממש מתרגשים מזה. עם התובנה הזאת אתה גדל ובגיל הנעורים האלימות כבר הרבה יותר רצינית אבל מצד שני יש פתאום בחורות בסביבה. בחורות שעד עכשיו חא עניינו אותך. עכשיו הן פתאום מאד מעניינות ומצד שני הן חלשות יוצר וכבר למדת שלהיות חלש זה פשע. טוב, אני לא פסיכולוג ולא אהגג כאן בלי סוף, רק אגיד שמי שעומד מהצד כשמציקים לילד החלש תורם את התרומה שלו להטרדה המינית בעוד עשר שנים.

      • mooncatom Says:

        בטח, מה שאתה אומר זה מאוד משמעותי לעניין,
        קבלה של האלימות כחלק מובנה בלהיות גבר,
        ואפילו עידוד של זה, זה שורש הרע,
        וזה דבר שהולך לכל התחומים של החיים.

  4. אורית Says:

    קראתי בעיון, בהזדהות גדולה, את הטקסט שאמרת ב"תאיר". אני רוצה להוסיף לעניין האלימות הגברית את המהות הגברית כפי שהיא נתפסת בחברה. את הגבר כמייצג של תפקיד הצייד, הלוחם, המגן. גם בהקשרים חיוביים הגבר נדרש למידה של אלימות שרק נשים מעטות נדרשות לה. איך מיישבים את המהות הזאת לתוך המארג העדין והמורכב של יחסי נשים וגברים בכלל וקשרים זוגיים בפרט, בלי להחליש את הנשים? הרי השוני בין המינים מובנה בנו, פיסית, רגשית ומנטלית. בלעדיו לא היתה משמעות לעניין. נראה שבעולם – לא רק המערבי – הפעלת כוח היא חלק מהמשוואה האנושית.

    • mooncatom Says:

      לא יודעת אורית,
      את מעלה כאן סוגיה רחבה ומסובכת מאוד.
      אני לא כל כך מסתדרת עם התיאוריות האבולוציוניות האלה,
      אני חושבת שתחרותיות למשל היא תכונה שאפשר לטפח גם אצל נשים, ומאידך תכונות של חמלה יכולות להיות מטופחות יותר אצל גברים, והעולם יהיה מקום הרבה יותר טוב כשכל אחד ואחת יוכלו להיות יותר מה שהאישיות האמיתית שלהם מייחלת להיות ופחות מה שהחברה מבנה אותנו לתוכו.
      אוף, נאום ארוך ומתיש אני יודעת,
      אבל יש לי מן מתג כזה שמופעל בקלות…
      תודה,
      בכל מקרה תודה.

      • ido2267 Says:

        צייד – אם אתה אוכל בשר ורואה בזה דבר תקין להרוג חיות כדי לחיות (אני לא צמחוני אז אין לי מה להתייפיף)
        לוחם, מגן – נגד מי? נגד גברים אחרים בדרך כלל, נדיר מאד שתצטרך להגן או להילחם כי חבורה של נשים רוצה להרוג את משפחתך או לגזול את היבולים שלך.
        בקיצור, הגבורה הגברית היא דבר טוב אם יוצאים מנקודת הנחה שאתה חי בעולם אלים שבו גברים מצופים להרוג ואז השאלה היא רק את מי ולאיזו מטרה.

      • mooncatom Says:

        צייד בימינו זה צייד אדם.
        אף אחד לא צד חיות,
        אלא אם כן לשעשוע,
        ואז אוי.

  5. ido2267 Says:

    סתם כדי לעצבן..
    http://irrelevant.org.il/2010/11/30/3382

  6. אמא Says:

    בתי היקרה את מסתובבת בין שני המאורות השמש והירח ולכן את מאוד רוחנית.
    לוחמת צדק תמיד היית עוד משחר נעוריך.אז זאת התוצאה המקסימה.
    אוהבת אמא

    • mooncatom Says:

      צדק, יופיטר, הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש והוא כוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, חוץ מזה יש לו 66 ירחים משלו. נראה לי שזה מסכם הכל, לא אמאל'ה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: