הכל טוב לך

ה' בתמוז

שתי מחברות, אחת אדומה והשניה תכולה, ליוו קיץ אחד ארוך ומטורף: הקיץ שבו סוף סוף הייתי בת שבע עשרה. מותר לך הכל, והכל טוב לך. כי מה שלא הורג אותך עושה לך טוב. עושה אותך יותר, מהכל. השתגעתי, מה יש לאמר. חובקתי ונושקתי, נבעטתי ונזרקתי, סגדו לי והשפילו אותי, נפלתי וקמתי, בכיתי ושמחתי, שמחתי, שמחתי. למדתי על העולם ועל עצמי כל כך הרבה. בקיץ ההוא פרחה לי הפוקסיה ואני רקדתי והסתחררתי איתה.

אמרתי תודה לפוקסיה, וגם לקוץ, שהגיע בסוף הקיץ, בדיוק בזמן.

.

.

[אוקטובר 2009]

               אלכימיה הפוכה

               מה שהיה זהב הפך בוץ.

               וההבנה שצומחת מתוך הבוץ הזה

               היא צמח מוזר ודוקרני:

               לוותר,

               לוותר כמו שלא וויתרת מעולם.

               .