בכי רותח

.

חודש תמוז נקרא על שם אל הפיריון השומרי, ומשמעות שמו חום עז. תמוז חי בחורף מעל פני האדמה ובקיץ ירד אל השאול, מעורר בבני האדם חרדה ומקור לדמעותיהן וקינתן של נשים. הנביא יחזקל מנה את טקסי הבכי של תמוז על רשימת חטאי העבודה הזרה "וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז". מספרים, שעיניה של צלמית האל, היו עשויות מתכת שניתכת בחום נמוך ובקיץ היו נמסות, וכך היה בוכה יחד עם הנשים המתאבלות על עצמן ועל העולם ההולך ויבש סביבן, חרדות לגורל האנושות הצמאה. שאול טשרניחובסקי ידע לקשור את קינת תמוז אל ההסטוריה העכשווית מה שנראה לי כל כך מתאים גם לימינו אלה ממש "צְאֶינָה וּבְכֶינָה, בְּנוֹת צִיוֹן,| וּרְאִיתֶן | אֶת צַעַר הָעוֹלָם הַשָּרוּי בְּלֹא נֵס,| אֶת צַעַר הָעוֹלָם, לִקּוּיֵי נִשְמָתוֹ.| הַתַּמוּז הַבָּהִיר, הַתַּמוּז הֵן מֵת".

אני נולדתי בתמוז ובשבילי החיים האמיתיים מתרחשים בקיץ. גם אם חם מאוד, גם אם לח והביל, לי זה טוב. ובכי הוא מתנה, הבכי טוב בעיני (זה יוצא יפה, נכון? הבכי טוב בעיני) והזכות לבכות היא זכות מקודשת.

.

               .

               אני רוצה להביט בעולם דרך חלון רחוץ,

               ויודעת, דמעות הן חומר הניקוי הטוב ביותר.

               .

21 תגובות to “בכי רותח”

  1. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    אולי זה החום, אולי גם הכנתי יותר מדיי פסטה השבוע (עגבניות+בזיליקום, גבינה), על כל פנים ראיתי לעיניי רוחי סיר מבעבע מיים וחבילת פסטה, כאשר פתאום אני מבין שהמים שבסיר היו פעם דמעות.
    אני אפילו מוותר על המלחת המיים לפני שאני מעביר אליהם את הפסטה.

    יש מי שמבכות את התמוּז אני (איש סתוי) מבכה את הלחוּת שעושה אותי סחוּט
    ומביאה לי את הבּלוּז

  2. David Palma Says:

    מיכל, אהבתי את לשונו המהפכת של שאול טשרניחובסקי מ"צאנה וראינה" ל"צאנה ובכינה", ולנו נותר רק וביחד עם הבנג'ו לזמר צאנה צאנה הבנות וראינה חיילים במושבה אנא אנא אל נא תתיראנה מבן חייל איש צבא

    • mooncatom Says:

      דודו זה נפלא נפלא מאין כמותו,
      כמה הייתי צריכה את הצחוק הבריא הזה עכשיו.
      תודה,
      ברוך השב הביתה,
      ושבת שלום.

  3. David Palma Says:

    מיכל תודה על "התיקונצ'יק" שלא תחשבי שלא הבחנתי (-:

  4. geraginzburg Says:

    יום הולדת שמח מיכלי
    ואני נורא אוהבת את המילה תמוז
    פחות את החודש הזה
    והצילום הבוכה שצירפת מזכיר לי את שמלת השבת של חנהלה
    יהי דמעותיך כוכבים
    ותמוז כתפוז:)

  5. איריסיה קובליו Says:

    מיכלי, התגובה הקודמת היתה שלי
    נכנסתי דרך החשבון של גרא
    פדיחות תמוז..
    זה החום….

    • mooncatom Says:

      תודה איריסיה,
      היומולדת בכח' בתמוז,
      יש זמן, ואני עוד בת 49 מבחינתי :-)
      חנלה ושמלת השבת,
      אוי זה כל כך נכון,
      דמעות כוכבים,
      נהדר.

  6. דורית Says:

    נפלא שאת כותבת שהבכי הוא מתנה כי השבוע חתכתי המון בצל ובכיתי ימים ונהרות, והודיתי לבצל כי טוב.

  7. אמא Says:

    כל כך נפלא התמוז שלך שממש משכיח לי את הגהנום בחוץ. התמונה נהדרת ויחד עם כל מה שכתבת נעשה לי מן רגוש כזה בגרון שהוציא לי גם לי דמעות של כוכבים. נו כזה של אמהות נרגשות מהחוכמות של הילדים שלהן.

    • mooncatom Says:

      אוי,
      זה נשמע כאילו תיכף תתלי את הרשומה הזו על המקרר:
      ואת זה עשתה הילדה שלי מיכל!
      אבל יללה בסדר,
      תודה אמא.

  8. שרון Says:

    קיץ ישראלי = השאול = גיהינום = חושך אדום = לבכות ולהתייאש מהחום, הלחות והנזילה המוחית = סוג של מוות

    • mooncatom Says:

      שרון,
      זה אתה,
      אתה הוא תמוז,
      שבחורף חי מעל האדמה ובקיץ יורד לשאול,
      ועליך אנחנו בוכות ולך אנחנו מחכות,
      שתשוב בסתיו.
      ובינתיים, בשבילך :-) ורק בשבילך, אני שמחה
      שהמציאו את המזגן.

  9. דנא Says:

    אני נולדתי במרחשוון כנראה בגלל זה רק בסתיו אני מתעוררת לחיים בחזרה מהחום הזה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: