שיר בוקר

יט' בתמוז

.

מישהו כיבה מזגן מוקדם בבוקר,

ואיזה מזל שהשמים

יכלו, ומילאו את הכל

באור כחול, חשמלי וציוץ.

רציתי לומר נלהב, אבל אני יודעת,

הציפור בענייניה צייצה, זו רק אני

שנהייתי שמחה, על מסדרון של שקט

ללכת בו אל היום.

.

באחד הבקרים האחרונים התעוררתי מהשירה של הבולבול. אין עליה על הציפור הזו, אולי היא לא שרה הכי יפה או מתוחכם, אבל היא שרה הכי שמח, הכי דיבּוּרי. עוד הייתי בעולמות השינה, והציוצים נשמעו לי כמו משיכות מכחול. ממש ראיתי אותם: כל אחד היה באורך אחר ונע בחלל בכיוון אחר ובמהירות אחרת, וביחד הם יצרו קליגרפיה, סימניות סיניות שכאלה, שריחפו ונאספו באוויר הבוקר ופישרן לא נודע לי.

riccardo-guasco-1

נזכרתי בדבריו של מורה הדהרמה כריסטופר טיטמוס שהייתי בשיחה איתו לא מזמן. הוא סיפר שבצעירותו כשלמד במנזר בודהיסטי, (בתקופה שלבשתי וילונות כתומים כאלה, ככה הוא אמר) אם היית מתבודד ביער ומספר שציפור דיברה אליך, לא היו חושבים שהשתגעת, אלא שואלים אותך: מה אמרה הציפור?

* האיורים הם של Riccardo Guasco, שעשה בדיוק את מה ששירת הציפור עשתה: תנועה בחלל שהיא מילה. הנה כאן יש עוד כמה.

תגים:

4 תגובות to “שיר בוקר”

  1. David Palma Says:

    על מסדרון של שקט

    ללכת בו אל היום.

    איזה יופי, מסדרון של שקט (גם אני צריך אחד כזה),
    וכל זה התחיל בציוץ של ציפור, לפעמים כמה נפלא הוא העולם…

  2. עדו Says:

    שיר בוקר…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: