מה מצאתי ולא ידעתי!

כט' בתמוז

היופי בחיים הוא שהם מאפשרים לנו לשמוח מדברים ומהיפוכם באותה מידה ממש. אנחנו שמחים לחפש ולמצוא, אותו דבר וגם אחרת, מאיך שאנחנו שמחים למצוא במקרה. ואולי אלה לא הפכים כי אם קצוות של אותו דבר? כנראה.

יש אישה שאני לא מכירה עדיין, נפגשנו במקרה. מקרה משמח ומרחיב אופקים שכזה. ראיתי רק קצת ממה שכתבה ויצרה, בבלוג שלה שנקרא 'המעבדבדה' (כל התמונות היום לקוחות משם). הגעתי אליו כי היא הגיבה כאן לרשומות שלי, והיא הגיעה לכאן כי גם היא וגם אני הכנו מתנות לנונה. וככה מתגובה לתגובה, מביקור לביקור גומלין, קרה שממנה קיבלתי אתמול את המתנה הראשונה ליום ההולדת שלי.

מכיוון שאין לה שם בבלוג שלה 'אודות' מסודר אז צריך קצת לעשות עבודת בילוש ואולי זה לא כל כך חשוב כל הפרטים האלה אבל כנראה שלא סתם נקרא הבלוג שלה בשמו כי אחד הרמזים לזהותה חוץ מהשם שלו ומכותרת המשנה, הוא השילוש המחורז שבו היא מכנה את עצמה: חוקרת, יוצרת, עקרת. מקסים, נכון?

המתנה שקיבלתי ממנה שונה ממתנות אחרות שהיא מעניקה שם בבלוג לאחרים, עבודות יד מגוונות, יפות וגם שימושיות. המתנה שאני קיבלתי היא אחת התגובות הכי יפות לספר שלי שהוא קיבל מאז יצא. משהו שכל כותב מאחל לעצמו: קוראת כמוה.

אז תודה לדנא, היא ריבי, היא דוקטור ל.ה (כשתכנסו לבלוג שלה כבר תמצאו את השם המלא, היא לא מבליטה אותו ואני מכבדת את זה), האופק שלי היום בהיר יותר בזכותך. אני מזמינה אתכם להכנס אל המעבדבדה, והנה הנה נסגר המעגל שפתחתי ברשית הרשומה, תיכף תראו, כי גם היא מדברת על לחפש ועל למצוא. אחרי שתקראו את הממתק שלי, תמשיכו גם אל הסיפורים מחיי המשפחה, היצירות והמתנות שקיבלו אחרים.