בים עם חברות

יד' באב

רכיבה על אופניים ויוגה שתיהן טובות לגוף. מאוד. אבל הן מפעילות אותו אחרת לגמרי. היום פגשתי בים את לוואנדה וג'יגה. כולנו הגענו לחוף פרישמן על האופנים הירוקים, חוץ מהאחרונה שהגיעה בריצה. אנחנו טבלנו טבילה מהירה והיא חיכתה שנזרוק לה את הכדור הוורוד. לא שהיא מחזירה אותו, היא סתם נהנית לראות אותנו מעיפות אותו. אחר כך אנחנו שתינו קפה עם עוגיות והיא חפרה במרץ. ובכיוון הלא נכון. היא הסתובבה סביבנו, ואנחנו הסתובבנו סביב הספר המצוין 'בית קיץ עם בריכה' שרק מבחינת התפאורה מתאים לדבר עליו בים.

.

.

.

.

אחר כך נפרדנו, הן דרומה בריצה ואני צפונה בהליכה איטית עם המון עצירות והתמהמהויות: לצילום, לעוד כוס קפה וכמה מילים בפנקס, לעוד צילום ולטבילה קטנה נוספת. החול נוצץ ומזכיר שהוא יכול להיות זכוכית אם הוא רוצה. או זהב אם בא לו.

.

.

ואז הסוללה של המצלמה נגמרה וזה נהיה אתגר מסוג אחר. לשמר בזיכרון את מה שבטח הייתי מצלמת: השביל הארוך כמו מחשבה שעשתה מגרפה בחול, החבל השחור שמכוסה בירוקת ואצות. בדיוק כמו את הדברים שלא הייתי מצלמת: בני האדם היפים שבאים אל הים השכם בבוקר, הולכים רצים משכשכים צפים מדברים. ואת מה שאינו ניתן לצילום: המשב החזק של מיזוג אוויר שיוצא אל החום מחדר הכושר של בריכת גורדון, מלא בריחות טובים של אפטר שייב וקפה, התנועות הארוכות האלה החינניות של השוחים בבריכה.

בבית אני שותה את שארית הקפה שבתרמוס, מגלה כמה יפה יצאה ג'יגה בתמונות, ומרגישה איך מתחילה לי התכווצות שרירים קטנה.

.

12 תגובות to “בים עם חברות”

  1. ido2267 Says:

    אם רוצים להאריך בכמה דקות את חייה של סוללה צריך למעוך אותה קצת וזה מחזיר לה חלק מהאנרגיה. לא יודע למה אבל זה עובד.

    • mooncatom Says:

      עדו?
      מה?
      אתה חושב שאני עלולה למעוך סוללות?
      אין מצב. זה יותר מדי מלחיץ.
      אולי לנער,
      אולי,
      אבל לא למעוך…

      תודה על העצה בכל זאת,
      אני לא אגלה לסוללות מה שאמרת.

  2. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה,
    לאחרונה נעשיתי חבר בנפש של כמה וכמה כלבים גדולים (לא יודע מה הם מוצאים בחתול צ'שייר אשר כמוני). אפשר לשלוח לגיגה הזמנה לפרלמנט?
    אני מדיי פעם מהרהר בחישוביות הקרה של החתולים. ומנגד, בהיותם של חלק מהכלבים ילדים עם לב גדול (לפעמים גם באכזריות שלהם, למשל רדיפה אחר חתול חולף, יש משהו ילדותי מאוד).
    עוד לא יצא לי להכיר חתול ממש ילדותי; כלבים ילדותיים יש בשפע.

    • mooncatom Says:

      שועי אני נוטה להסכים איתך בעניין הכלבים.
      אבל חתולים מאידך, הם גם לא מבוגרים,
      הם משהו אחר ולא ברור. לא, הם גם וגם.
      הם נולדים ומתים ילדותיים וזקנים ביחד.

  3. renanaworld Says:

    איזה כייף

  4. אמא של לוונדה Says:

    מיכל שלום, נהניתי מאד לקרוא את התיאור שלכן ובמיוחד של ג'יגה. כידוע לך אני באה מעולם החתולים אבל ג'יגה קבלה אצלי קידום למעמד חתולי.

    • mooncatom Says:

      אמא של לוואנדה,
      לכבוד הוא לי,
      איזה כיף שאת כאן!
      גם אני גם אצלי,
      ג'יגה היא חתולה של כבוד.
      (ויש לך כמובן גם ד"ש מהעיזה)
      תודה שימחתיני.

  5. Gilat Parag Says:

    איזה צילומים נפלאים של ג'יגה אהובתי. מה עם צילומים של לוונדה? מתי השחרחורת השמנמנה שלנו תחשוף את פניה?

  6. איריסיה קובליו Says:

    מיכלי אני מבינה שכתבת בעצם על גל וקושקה (הבת שלי והכלבה שלה) הן נראות אותו דבר :) ובאותו חוף… איזה קטע

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: