קצת לפני שהחום מתחיל

יט' באב 

לא קמתי מוקדם כמו שרציתי, אבל בכל זאת, דיוושתי והגעתי מספיק מוקדם בשביל שעוד אראה את הניצנוץ הזה. אראה ואשמח ואטבול בו את רגלי לרגע.

.

כי יש לומר את האמת. מבעד לירוק המשתרע מאופק לאופק אפשר בקלות לראות את הצהוב, ומבעד לשקט שאני מנסה לצוף בו מחלחל הרעש. טיפות הטל יתנדפו ממש בקרוב ומהגשר אפשר כבר לשמוע את המכוניות צופרות, ותיכף יהיה חם. עוד לפני שהמילים האלה מתאדות אפשר כבר להרגיש את ההבל הלח שלהן: תיכף יהיה חם.

.

על השביל מאחורי הולכים, רצים ומדוושים, בדשא לפני מנקרים ומחטטים בקדחתנות, על הנחל חותרים ושטים ומעליו טסים וצוללים, כולם עסוקים. מהדרורים ועד לעורבים, מהדררות ועד לשלדגים, כולם עסוקים. ולמיינות יש עוד משהו, משהו שמשותף עם רבים מההולכים על השבילים: הן לא מפסיקות לדבר בנייד. והן מעוררות בי בדיוק את אותו רצון לומר 'אולי תסתמו כבר?!' אבל יתרונן על המדברים הכפייתיים נטולי הכנפיים הוא ההופעה החיננית שלהן. הצבעים הנראים כשהן מנקרות והצבעים הנגלים כשהן עפות.

.

.

.

יש הרבה דברים שאני לא יכולה לצלם, ואני דווקא שמחה על זה כי אין לי ברירה אלא לחפש את מה שאני כן יכולה. את הבתוכו של הכנפיים של המיינה לא אוכל לתפוס, ולא את הרגע העוצר נשימה הזה, שבו השלדג עומד באוויר לפני שהוא צולל, או את הדאיה הנמוכה הזו של האנפה מעל המים. ואני לא אוכל לעולם לצלם את העלה הזה האחד של האקליפטוס שנופל, נופל נופל לאורך נצח של שבריר שניה.

.

יונה באה ועומדת ליד האנפה, היא מביטה בה במין מבט כזה שאני ישר יודעת מה היא חושבת. הרי אני הייתי חושבת בדיוק ככה אם הייתי עומדת ליד איזה דוגמנית על עם רגליים עד השמים, לא?

כמו איזה חוקר טבע דה לה שמאטע אני יושבת לי על גדת הירקון, עם הקפה והעוגיות שלי, ומאי משם מופיע על השביל מאחורי להק קטן של ציפורים מפתיעות: רכובים כמוני על האופניים הירוקים, כמה אברכים. על כובעיהם, זקניהם ופאותיהם המתנופפות, דרינג דרינג.

עכשיו מתנפלת אנפה אחת על חברתה במין נְעָרָה/גערה כל כך חזקה וצורמנית שאני לא יכולה שלא להתפתות ולגמור את המחשבה הקודמת במחשבת המשך מרושעת.

.

ואז מפתיעה אותי רוח אמיתית. לא משב קטן שצריך להתאמץ כדי להרגיש אלא רוח אמיתית, ארוכה ויציבה, שמכניעה אותי להשתרע על הגב, להביט אל השמים ולנוח.

.

7 תגובות to “קצת לפני שהחום מתחיל”

  1. תמי ברקאי Says:

    זה יופי יופי של בוקר. כנראה שבאותה שעה בערך גם אני בטיול הבוקר שלי, בלי הירקון אבל עם עצים כלבים ציפורים ואנשים והקרירות הנעימה, מה נעימה, המדהימה הזו, לפני שנהיה חם, מה חם, חם נורא. ולח.

  2. ido2267 Says:

    פעם הייתי רואה באזור הזה לוטרות. מעניין אם הן עוד שם.

  3. avivitmishmari Says:

    מקסים. דרך נהדרת להשכים.
    ומיינות, שלא אתחיל עם המיינות ואיך שהן מדברות בנייד. כשלא היו להן דיבוריות זה היה עוד יותר נורא.

  4. דנא Says:

    ירוק… רק חזרתי ממנו וכבר אני מתגעגעת. על קרירות בכלל אין מה לדבר.

  5. mooncatom Says:

    חברות יקרות,
    אביבית וריבי,
    אני רוצה לגלות לכן משהו,
    זה קצת מביך אז אל תגלו לאחרים, טוב?
    אנחנו במדבר, מדבר וציה ושממה שוממה,
    ציפורים מצווחות בניידים,
    הירוק הוא רק שמועה רחוקה,
    וחם חם חם.
    ששש… לא בקול רם שאף אחד לא ישמע,
    רק ביננו:
    חם, וצהוב, ורועש להפליא.

    שיהיה לכן יום… סביר (אם לא קריר).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: