ורוד אפור

כג' בתשרי

              .

              האור האחרון, השלם,

               עובר דרך ענף של עץ

               ונשבר, למכיתות אור קטנות.

               ושום דבר יפה, לא יפה כמו הגל,

               האחד, הזה של הכינרת.

               מואר בשיברי מראת האור הקטנים,

               מלקק לי את כפות הרגלים.

              .

               שיינטוף עלי האור דרך העלים,

               שאהיה עלים, ואתעורר,

               ועדיין אהיה עלים.

              .

               בעומק המים אנשים עדיין מנסים לעוף,

               אבל האנפות כבר נאספות אל הסוּף,

              ידיעת הערב היורד בכנפים הנסגרות.

              הארבל מאחורי כמו כיכר לחם שמישהו בצע בכוח

              ועכשיו הוא זורה עליו מלח של שקיעה בעדינות.

              .

               אני כבר לא אוהבת אותו, מחשבה עולה, ואובדת

               באובך של ההרים, כמו חץ הציפורים שעבר,

               עכשיו, בוורוד האפור של השמים.

               .

השיר מוקדש לתמי ס.

תגים:

10 תגובות to “ורוד אפור”

  1. ada k Says:

    אהבתי את תיאור הגל של הכינרת ואת הערב היורד בכנפיים הנסגרות. וגם התמונה הוורודה-אפורה.

  2. ido2267 Says:

    איך היה בכינרת? משום מה בשיר שלך אין מנגלים, ערימות זבל, מוזיקה רועשת וזכוכיות שבורות. תגידי לי באיזה חוף היית כדי שאסע לשם בהזדמנות הראשונה.

  3. רות Says:

    מיכו. איבוד האהבה כה ענוגה. נוגה. מתחת למים,על הרים, בין העפאים.
    האור נוטף עלייך מלקק לך את העיניים. והנה וורוד.

  4. עינת Says:

    אהבתי כל-כך את כיכר הלחם שמישהו בצע בכוח ואת מלח השקיעה.
    איזה תיאור מקסים.

  5. David Palma Says:

    מיכל, זה כל כך נוף הולדתי
    והשקיעה המלוחה שלך יפהפיה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: