החיה והכלוב

כט' בתשרי

              התהפכת החוצה וכולם

               ראו לָךְ אֶת הביטנה:

               כּל התפרים הפנימיים נחשפו.

               אז מה אם יודעים עליך?

               שאַתְּ החיה ואַתְּ הכלוב,

               מלטפת את עצמך כדי להרגיע,

               ואַתְּ גם הליטוף,

.

תגים:

6 תגובות to “החיה והכלוב”

  1. עמית מאוטנר Says:

    שיר מדהים, מיכל!

  2. mooncatom Says:

    אוי עמית,
    מה אומרים
    כששומעים דבר שכזה?
    כאילו,
    אה,
    'תודה' זה ממש ממש קטן,
    לא?

    אז תודה
    ג ד ו ל ה
    מאוד.

    • עמית מאוטנר Says:

      הייתי מחויב למלים, מיכל, אך הן לעגו לי עם 'מדהים' עילג בלבד,
      ואף סימן הקריאה שנחלץ לעזרה לא ממש הצליח לבצע החייאת אמת.
      ככה זה, חיים בין המלים…

  3. David Palma Says:

    מיכל, זה מהשירים האלה שלך שמותירים אותי
    עם בעיות נשימה (סתם השילוב הרגיל של רגשנות
    עם קשיי נשימה). ישנה כאן הזדקקות אנושית גדולה

  4. mooncatom Says:

    תודה
    דודו,
    כן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: