ו' בחשוון
.
הסיבות לַפרידה שמורות
בערימה מסודרת במקפיא של המוח
עטופות כְּפוֹר זמן חצי שקוף
.
ואילו הסיבות לאהבה שורפות
בכִּבשן של הגוף חרוכות
באותיות בלתי מתכלות
.
תגים: שירה
- תגובה
- פרסם מחדש בבלוג
-
להירשם
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
סלט מחשבות 
22 באוקטובר 2012 ב- 9:15 |
ככה, על הבוקר, להקפיא ולהיצרב???.
זה שיר מדהים מיכלי.
22 באוקטובר 2012 ב- 9:35 |
תודה תמי,
תודה.
22 באוקטובר 2012 ב- 9:20 |
לא. הסיבות לפרידה הן הסיבות לאהבה שמישהו השאיר על השיש והן התקררו, התקלקלו והעלו עובש וריח רע ואתה לא יכול להסביר לאחרים ולעצמך למה משהו שאהבת פעם מעורר בך כזאת דחייה למרות ששום דבר דרמטי לא קרה רק הרבה הרבה הזנחה.
22 באוקטובר 2012 ב- 9:38 |
אוי
זה
עצוב.
תודה עדו,
על השיר שלך.
22 באוקטובר 2012 ב- 9:44
מה? כתבתי שיר?
How did that happend?
22 באוקטובר 2012 ב- 9:45
סוג של.
ואפילו יפה.
22 באוקטובר 2012 ב- 13:46 |
מיכל יקרה, עם מקפיא כזה ופינת ברבקיו חורכת, את רק צריכה להוסיף איזה באר משקאות ותוכלי לארח כמויות גדולות של אורחים למסיבת יום עצמאות (כל יום הוא יום עצמאות)– והכלים, למדיח (היכן המדיח?). רק שלא תעזי להזמין קריוקי (בשם מגיבי/ות האתר, לא סתם אנחנו מגיבים בכתב… אם את יורדת לסוף דעתי…).
עידו, בעד המסך האירוני-ציני, אתה הולך ומצטייר כחבר לשתייה במסיבה של מיכל. יהיה לנו כמה וכמה דברים לדבר עליהם על כוס וויסקי (בקבוק או שניים). לא יודע אם דחייה, אבל הזנחה באמת מחריבה אהבה, ואז הכל כבר נראה כמו פיצה שנשארה במקרר כמה ימים. עוד לא מעלה עובש, אבל ספק אם ראוי למאכל.
22 באוקטובר 2012 ב- 13:50 |
כמובן, בתגובה הקודמת התכוונתי לכך שנראה לי שלא כדאי לכנס את המגיבות והמגיבים לערב של שירת מקהלה/שירה בציבור/קריוקי. זה נראה לי קצת רחוק, ומשטרת מרחב תל אביב בטח תגיע מהר ותעצור את כולנו על הפרת סדר, למרות שהשעה עוד תהיה רחוקה מ-23:00. דברים כאלה.
22 באוקטובר 2012 ב- 15:20 |
אוי שועי,
אני מצטערת,
אבל בלי קריוקי זה לא שווה,
בלי לשמוע אותך מזייף אחרי כמה כוסות,
בשביל מה יבואו,
בשביל השירים שלי?
:-)
22 באוקטובר 2012 ב- 15:44 |
בטח בשביל השירים שלך, וכמובן בשביל שקיות סלט המחשבות שיחולקו לבאים/ות בסיום הערב (-:
22 באוקטובר 2012 ב- 16:06 |
הנה ממתק קטן למפרע.
23 באוקטובר 2012 ב- 2:08
ממתקים כמו חול (sand) ואין מה לאכול… (-:
22 באוקטובר 2012 ב- 16:42 |
מה, היה קריוקי ולא הזמנתם אותי?!
– – – –
אהבתי ביותר מאוד :)
22 באוקטובר 2012 ב- 16:56 |
השתגעת?
בלעדייך?
אין מצב.
:
ת ו ד ה.
22 באוקטובר 2012 ב- 19:20 |
מיכל יקרה, זוהי פרידה חורכת וכואבת מהקיץ
ואיתה את מצטרפת לר' שמואל הנגיד ששר:
"מת אב ומת אלול ומת חומם גם נאסף
תשרי ומת עימם". כבוד!
22 באוקטובר 2012 ב- 19:40 |
יפה דודו.
זה מתחיל ב"מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם"
וזה נגמר ב"קוּמָה, שְתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְתֵה בַכַד, וּבַלַיִל וְגַם יומָם!"
כלומר מתאים לתכניות של שועי לשתיה כדבעי.
וחוץ מזה
ת ו ד ה.
22 באוקטובר 2012 ב- 19:45 |
כמובן, איך לא, בזמן האחרון בכל פעם שמרימים שיר לאוויר שועי מגיע מיד כשהוא מתנודד ולגום ומתחיל לשפוך את ההומור העגום שלו מסביב כשהוא נוסע על חד אופן בחריקת בלמים זורק חתולים מחייכים באוויר ובסוף מדבר על פיצות במקרר כאילו שאין מחר…
22 באוקטובר 2012 ב- 20:26 |
לחיים!
ומחר?
יש. עוד שיר.
23 באוקטובר 2012 ב- 2:21
זה לא צחוק רבותיי, קיבלתי אתמול טלפון מירושלים שדן בדיוק בזה שאנשים מתחילים להיות מודאגים למקרא הרשימות שלי מהזמן האחרון.
לא יכול לעדכן בכל, אבל את הטלטלות נעבור (ענייני בריאות שלי ושל הדור שמעליי, ומשבר גיל הארבעים שכנראה מתחיל אצלי מוקדם מהצפוי), ואחר-כך נאפה פיצות חדשות לכולם (או נזמין אותן במקום שעל כל פיצה משפחתית חמה מחלק בקבוק ברנדי משפחתי חינם– הפיצות הולכות אליכם, אני אתנחם בברנדי) .
23 באוקטובר 2012 ב- 8:18
בקבוק ברנדי (מדיצינל, כלומר רפואי למהדרין) משפחתי (ליטר פלוס) ולא מוותרת לך חייב גם משולש פיצה אחד לפחות, התוספת לבחירתך. וכל זה כי אין שום דבר לעשות כנגד משבר גיל 40 וכשמתחילים לצאת ממנו נוחת עליך משבר גיל 50 (מאחת שיודעת).
בריאות לכולם.