ליטוף

ח' בחשוון

.

               שני חדרי הבית הם תאומים סיאמיים

               זהים, שמחוברים בדלת גדולה וחתומה,

               קופסאות רבועות בעלות אותו נפח של אפלולית,

               בעלות אותו חלון גדול הפונה אל דרום

               שרוח קלה באה ממנו. באחד

               היא מנפחת וילון לבן שקוף ובשני

               היא מלטפת אותי בפנים

               כשאני כותבת. לעולם ישאר הפלא הזה:

               איך היא באה כל הדרך מהים

               איך היא עוברת את כל הרחובות החנוקים

               ונכנסת לכאן, להזכיר לי שאני יכולה לנשום.

.

               ואבקת הזהב על הרגע הזה

               היא ציוץ ציפורים

.

2 תגובות to “ליטוף”

  1. עינת Says:

    אכן… פלא!

    ואפשר להרגיש בליטוף.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: