בָּצָל

יא' בחשוון

.

               כשאני ערה

               אני יודעת שאני חיה

               על קליפתו החומה

               הדקיקה והפריכה

               של בצל.

.

               רגע לפני השינה

               זה מתהפך:

               עטופה בשמיכה ועטופה בבית ועטופה בעיר

               אני בליבו של הבצל שקליפתו היא העולם

               והוא ישן עכשיו בבטן האדמה

               בשקט.

               בשקט.

.

תגים:

6 תגובות to “בָּצָל”

  1. עדו Says:

    בגלל זה את בוכה לפני השינה? גם לי יורדות דמעות כשאני מקלף בצל.

    • mooncatom Says:

      אתה רואה עדו,
      בשביל זה אני צריכה אותך,
      כדי שתגיד את הדברים האלה,
      שאני חושבת לעצמי ורק מחייכת.
      בצל, שינה, בכי,
      כמובן
      :-)

      ת ו ד ה.

  2. ada k Says:

    איזה יופי של שורה זאת, "עטופה בשמיכה ועטופה בבית ועטופה בעיר". מוגנת.

  3. palmadu Says:

    שיר מאוד "מקולף" ו"עטופה
    בשמיכה ועטופה בבית ועטופה בעיר"
    הוא דימוי שירי חזק מאוד.
    ילדת בצל את

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: