פעמיים שלוש

כב' בכיסלו

1

ביום שישי, 16 בנובמבר, באו אלי שלוש אחיותי לארוחת בוקר. למה אני מטריחה אתכם באירוע הפרטי לגמרי הזה? (ואם כבר עשיתי את זה אז למה שלא אספר כבר שהיתה שקשוקה והיה סלט והיו עוד מיני דברים, אבל הכי טעימה היתה השיחה הארוכה ארוכה ארוכה שלנו. לא בכל יום זה יכול לקרות שארבעתנו ביחד ככה) (אבל התמונה מפעם) ובכן אני מדווחת על המפגש הזה, כי היתה בו תמונה שלצערי לא צולמה וראוי להנציחה בכל זאת. ארבעתנו, עומדות בכניסה לדירה שלי וצוחקות, אני אוחזת בזרועותי את חתולי שנושפת ברוב חרון. למה כל זה? כי יש אזעקת טילים, זה למה. והאחיות האמיצות שלי באו אלי לארוחה בכל זאת, למרות שבני ביתם וההורים של כולנו בהחלט לא אהבו את הרעיון. אני מקווה שאתם מצליחים לדמיין ארבע נשים עומדות צפופות בחדר הכניסה הקטנצ'יק, זה המכוּנה במקומותינו 'הול', ומתגלגלות מצחוק. תשתקו רגע, אני אומרת (בכל זאת, אני הבכורה וגם המארחת, זכותי), תקשיבו לבום. או, הנה היה בום. טוב, האמת היא שהיה גם קצת מפחיד, בכל זאת חתולה נושפת וכל זה.

.

2

עם אחיותי חגגתי את היותנו בלבד, והיה לנו נהדר. אבל אחרי שהן הלכו חגגתי עם הבלוג שלי בפרטיות את זוגיותנו בת השלוש. כן כן, שלוש שנים מאז שאני כאן, ועוד לא נמאס לנו. הפלא ופלא, אנחנו עדיין רק מתחילים, בחיי. הבלונים האלה הם מיומולדת של חברה, אבל אני חושבת שלא יהיה לה איכפת שלקחתי אותם ליום ההולדת שלנו. הוא פתאום מתבייש עכשיו אז אני אדבר בשביל שנינו. אנחנו מודים לכם בכל יום ובכל רגע, על שאתן קוראות, על התגובות, על החום והחיבה והשיתוף, אנחנו שמחים לעשות ושמחים להיות ומבטיחים להשתדל שיהיה כיף גם בהמשך. תודה תודה ותודה.

אז נכון, חוץ מגשם נפלו כאן עוד כמה דברים מהשמים, וסוף השבוע השני שלי בלי מחשב היה יפה טילים. אבל בשבילי עמוד וענן זה משהו אחר לגמרי. כי אנחנו התל אביביות הרבה יותר עמידוֹת ממה שחושבים עלינו. והאחיות שלנו בהחלט גם.

.

3

16 תגובות to “פעמיים שלוש”

  1. ada k Says:

    איזה פוסט מתוק! ובאמת כולכן עם צמות, או שכבר לא?
    אחיות זה לפעמים הכי כיף.

    בלוגולדת שמח!

    • mooncatom Says:

      פעמיים תודה עדה!

      האמת? אחיותי מתמידות,
      אני מאז הצילום הזה הספקתי להיות קצוצה, ועכשיו מתקדמת
      לעבר הצמה :-) היא כמעט כאן כבר.

  2. avivitmishmari Says:

    איזה יופי! כמה נחמדים צילומי הצמות. אפשר לנחש גילאים, טעם בלבוש, תנוחת ישיבה מועדפת ואפילו גישה לחיים :-) (מציינת נטולת האחיות).
    ומזל טוב לבלוגך היפה, יקירתי. מי ייתן וישגשג רוב שגשוג.

    • mooncatom Says:

      אפשר וגם אפשר אביבית,
      ויש אפילו רימזונים קטנטנים
      הידועים רק ליודעי חן מועטים,
      אבל לנחש אפשר!

      ותודה. גדולה.

  3. שלומית Says:

    יום הולדת שמח! מצחיק אגב שבעצם הבלוג שלך היה די רך בשנים כשגיליתי אותו – הוא כל כך עשיר בתכנים שלא היה לי מושג.

    ואם כבר טילים – אז הכי טוב שהאחיות שלך לידך ואת יכולה לשמור עליהן :)

  4. דורית Says:

    אין ספק שהגלימה של הרמיוני והשער הסתור מעידים עלי רבות…
    מאתמול אין עוד באפשרותי לעשות צמה!
    רשומה מקסימה ואכן היה אחד האירועים הטעימים/נעימים/מהנים/מצחיקים ומפחידים – תגידי לחתולי שתיזהר ממני

    • mooncatom Says:

      מה,
      ממש ממש קיצרת?
      יווו אני סקרנית!
      אם אנחנו רוצות עוד אירוע שכזה בעוד כשנה,
      צריך להתחיל לנסות לקבוע תאריך כבר מעכשיו!
      חתולי מוסרת:
      פחחחחח.

  5. David Palma Says:

    הוי מיכל כמה אומץ צריך כדי לחיות ככה באזור שחשוף לטילים, באמת כואב הלב. תבואו קצת לצפון, עד שחיזבאללה יתחרפן זה המקום הכי שווה לך ולשלוש האחיות (ורק אנטון צ'כוב חסר)

  6. עינת Says:

    אחווה מעוררת קנאה.
    כיף לך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: