ביאליק ובריאות השן

ג' בטבת, ח' חנוכה

עוד דבר חשוב וטוב שעשיתי, ברור שלא מבחירה אלא רק כי הייתי חייבת. כי אני אישה עם חרדה איומה אולי אפשר אפילו לקרוא לזה פוביה, מרופאי שיניים. אבל חודש בלי מחשב היה חודש עם הרבה התעסקות דנטלית. רופאת השיניים והשיננית היו מי שפגשתי הכי הרבה, ואיזה מזל גדול שהיה לי שהן שתיהן נשים כה מקסימות. ואני לא מגזימה בכלל. פגשתי אצלן עדינות ורצינות, מסירות לעבודה ומקצוענות, והמון טוּב לב, פשוט ככה.

.

1

2

אז התמזל מזלי בעניין הזה, ובעוד דבר. הדרך אל המרפאה, עוברת לפחות מבחינתי, בכיכר ביאליק*. והכיכר היפהפיה והשקטה הזו העניקה לי מדי שבוע נחמה גדולה. כי שום דבר, אפילו הזוועות שצריך לעבור בשביל לשמור על השיניים בפה, לא יכול להיות כל כך נורא אם בדרך אליו ובחזרה את פוגשת מראות מלבבים כמו אלה.

3

31

.

4

5

.

הבחור החמוד שלא מופיע בצילום הבא, אולי הוא מפיק או משהו כזה, הסביר לי שזהו סרט דוקומנטרי של יוצרים צ'כים על ארכיטקטים ישראלים ממוצא צ'כי שהטביעו את חותמם בארצנו. והמגיש, שחקן שרמנט, הצליח להיות כזה אפילו בעדשת המצלמה הפרטית שלי.

6

21

* ובחיפושי אחרי משהו טוב משל ביאליק מצאתי את הדף שלו ב'פרויקט בן יהודה', תראו איזה יופי, מכל הסוגים והסוגות, והכל ביחד. שווה לשמור ולחזור. וחוץ מזה, תראו עוד דבר יפה, ומתאים להיום בדיוק: 

               .

               טַוַּס זְהָבִי 

               טַוַּס זְהָבִי פָּרַח לוֹ,

               אָנָה תָעוּף, טַוָּס זְהָבִי?

               – עָף אֲנִי אֶל עֶבְרֵי-יָם.

               – תִּרְאֶה שָׁם אֶת-דּוֹד לְבָבִי?

               – אֶרְאֶה וְאָבִיא מִכְתָּב לָךְ,

               וּבַמִּכְתָּב בְּשׂוֹרָה מְתוּקָה:

               "יוֹם הַחֻפָּה, אִם-יִרְצֶה הַשֵּׁם,

               אַחַר שַׁבָּת שֶׁל-חֲנֻכָּה."

               .

14 תגובות to “ביאליק ובריאות השן”

  1. ada k Says:

    עם מראות כאלה בדרך, אולי גם אני (אישה עם חרדות בעצמי) הייתי מסכימה ללכת לטיפולי שיניים.
    ולפי השיר, החופה היום :)

  2. ido2267 Says:

    אני חבר באגודת ניצולי ד"ר פ.
    ד"ר פ. היה הרופא הכי זול בירושלים. הציוד במרפאה שלו היה מחובר באיזולירבנד (ללא צורך, החלודה החזיקה הכל היטב) . זריקות ההרדמה שלו היו מפסיקות להשפיע בערך באמצע טיפול השורש .
    הוא היה שמן מאד והיה משעין את הראש של המטופל על הבטן הענקית שלו בזמן הטיפול. כשאצבע נקניקית אחת הייתה נכנסת לפה שלי הייתי נאלץ לפתוח לסתות עד פריקה. פעם הוא שכח תבנית גבס בפה שלי יותר מדי זמן והיה צריך לדפוק עם איזמל כדי שתתפורר ותצא. כשעשה לי כתר הוא אמר לי לעשות אגרוף מתחת לסנטר ואז דפק עם פטיש ואיזמל בכ כוחו עד שהאזניים שלי צילצלו.
    ואז כשלמדתי רוקחות, הייתי זכאי לטיפולי שיניים מוזלים אצל סטודנטים לרפואת שיניים. אחרי כמה מפגשים עם סטודנטית יפה ונחמדה חזרתי אל ד"ר פ. אם כבר כאבי תופת, לפחות שמי שעושה לי את זה ייראה בהתאם ולא יהיו הפתעות.

  3. דנא Says:

    פובית רופאי שיניים זה אפילו גרוע יותר מפובית המחטים שלי. נכון אבל שכשפוגשים באנשים הנכונים אפשר להתגבר עליה לפחות למספיק זמן כדי לטפל. מזל שהן כאלה נחמדות .

    • mooncatom Says:

      די, ריבי,
      זה מדהים.
      איך אישה עם פוביית מחטים
      תופרת כל כך ניפלא כמוך?
      איזה קטע, זה גדול!

      וזה נכון,
      הנשים הטובות, זה הדבר היחיד שיכול לעזור לי.

  4. דנא Says:

    אני טובה עם מחטים כל עוד הן לא מיועדות למפגשים עם רקמה אנושית.

  5. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, אני דווקא נתקעתי עם טווס הזהב, שהיה סמל של השירה היידית, וזכה לתחייה גדולה בשירתו של איציק מאנגער (1969-1901).
    אי אפשר לחבב באמת הליכה לרופא שיניים, גם לא השארת רכב במוסך. זוהי אחת ההוכחות המוחצות שאנו זקוקים לתיקון או לתחזוקה, וזה לא מי יודע מה נעים
    בכל פעם מחדש.
    ועידו, בחייך, הסיפור שלך גרם לשיניים שלי להתחיל לכאוב (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: