בדרך

יח' בטבת

מהירידה לאיילון ועד לירידה מכביש גהה, מתל אביב ביתי לכפר סבא עיר הולדתי, היה פקק אחד ארוך. עומס איטי מאוד שבו יכולתי לקחת את הזמן ולחשוב המון מחשבות, ענייני דיומא ושברומו של עולם ומיני זוטות וגם כמה הרות גורל חסרות משמעות, והיו גם הרבה שקשורות בעניין הזה שקוראים לו דרך. ברקע דונלד פייגן שר לבד וגם עם הלהקה שלו, מוסיקה שהתאימה לנהיגה בדיוק כמו שהתאימו לה המחשבות.

אבל לפני כל המחשבות ואחריהן, מסביבן ובתוכן היו המראות, אלה שאת לא רואה כשאת נוהגת מהר. כשהדרך היא רק אמצעי להגיע זה אחרת מאשר כשהיא מקום בו את שוהה, נמצאת. העיניים שלי בלעו את המראות למצלמה היה קצת קשה. החלון לא נקי, הרגליים על ברקס/גז וקלאץ' לסירוגין, בעיקרון זה בכלל אסור ויש גם מי שמתעקשים בליבו של פקק אינסופי לצפצף אם את מתעכבת אפילו לשניה.

.

1

.

בחלק מהזמן הסתכלתי על הצמחיה, זו שהיא רק כתם מרוח כשטסים, אבל כשזוחלים מגלים את העושר העצום, את גושי השיחים ואת מתווי העצים על רקע השמים ההולכים ומשנים גוון. יש פריחות בצבעים זוהרים, פרדסים רוחשי אפלולית, דקלים בודדים ושורות של ברושים בקצהו של שדה. וכל אלה משוחחים עם הצמחים האורבניים, עמודי תאורה תמירים ועמודי מתח גבוה כמו שיירות חיות קדמוניות.

2

.

3

4

.

בראשית הדרך האור עוד איפשר והסתכלתי על הפנים של הנהגים האחרים, על הפנים העייפים והעצובים שלהם. ואז השמים נתנו את מופע האור המתמעט שלהם, מתכול לסגול ואז לכהה שאין לו שם. נעלמו הנהגים ונשארו רק המכוניות. לפני נהר אדום של פנסים אחוריים ומאחורי נהר של לובן בוהק, פנסים קדמיים של אלפי מכוניות בלי פנים.

5

.

השנה הזו נגמרת עכשיו, קטע דרך מוגדר שחלקו עבר במעוף וחלקו בזחילה. שנה שהיה בה הרבה אושר, והיתה שמחה מכל כך הרבה סוגים. שנה שבה גם חיכיתי שדברים יקרו לי וגם עשיתי הרבה בעצמי. הייתי בהודו, בנופים הכי רחוקים ויפים בזרותם ונסעתי גם כאן בארץ, אל מקומות ואל הנופים הכי פנימיים שצרובים בנפש שלי. ומה יהיה בשנה הבאה? מה מחכה לי בהמשך הדרך? מה הדבר שאני הכי רוצה עכשיו, ואם ואיך אגיע? נכון, זה רק תאריך, אבל זה גם כמו הרגע הזה, בטח אתם זוכרים, אתן בטח יודעות על מה אני מדברת, הרגע שבו מתחילים מחברת, והיא צחורת דפים ותכולת שורות. אז גם שנה חדשה, זה בדיוק ככה. נקי ופתוח ומחכה בנשימה עצורה והכוונות טובות והכל אפשרי.

6

10 תגובות to “בדרך”

  1. דנא Says:

    הרגע הזה של המחברת… אין רגע שידמה וישווה לו.כנראה בגלל זה למדתי ולמדתי ולמדתי….

  2. mooncatom Says:

    ריבי,
    איך ידעתי שאת תביני,
    נכון שזה רגע מדהים?
    אז שנה חדשה וטובה טובה לך,
    ושתחושת ההתחדשות תשמר
    המון המון זמן.

  3. ido2267 Says:

    יש כאלו שנקלעים לפקק ושוקעים בהרהורים רומנטיים ויש את כל השאר שנתקפים חמת זעם רצחנית ומקללים את הפקק, המדינה, העולם כולו וכל אחד מהנהגים בכביש ומאחלים לכולם מוות.בייסורים למרות.שבפועל זה כבר קורה ממילא.

    • mooncatom Says:

      עדו,
      אני מודה עכשיו באשמה, שמדי פעם גם חשבתי:
      איזה מזל שזה רק פעם במליון שנים קורה לי,
      ליבי ליבי למי שזו מציאות יומיומית בשבילם.
      זה לא קל, באמת.

  4. עינת Says:

    שלום רב,
    הנדון: שנה טובה
    אבקשך להסביר מדוע אין סלסילת תפוחים בדבש בכניסה לפוסטך.
    אתפשר גם על ראש דג.
    בברכת הפי-ניו-ייר,
    ע.

  5. שלומית Says:

    כמה יפה כתבת. שתהיה התחלה חדשה ומתוקה! ואת בטוחה שכולם היו עצובים ועייפים ולא סתם מהורהרים? (אופטימית).

    • mooncatom Says:

      את יודעת מה שלומית,
      הם היו עייפים, עצובים וגם מהורהרים.
      (אופטימיות מהולה בעצבות ועייפות)
      ת ו ד ה !

  6. David Palma Says:

    מיכל יכולת ההתבוננות האנושית שלך מחודדת מאוד גם בסוף השנה ויש בו בפוסט ניחוחות של שירי סוף הדרך (וזאת לא הפעם האחרונה שאת מזכירה לי את לאה גולדברג):

    הדרך יפה עד מאוד – אמר הנער
    הדרך קשה עד מאוד – אמר העלם
    הדרך ארכה עד מאוד – אמר הגבר
    ישב הזקן לנוח בצד הדרך.

    צובעה השקיעה שיבתו בפז ואודם
    הדשא מבהיק לרגליו בטל הערב
    ציפור אחרונה של יום מעליו מזמרת
    התזכור מה יפתה, מה קשתה
    מה ארכה הדרך…

    • mooncatom Says:

      תודה דודו,
      אתה הרי יודע כמה אני אוהבת שתולים אותי על אילנות גבוהים, והשיר הזה, למרות איך ששחטו אותו אי אז בתיכון, יופיו לא נגזל ממנו כהוא זה, הוא פשוט כל כך יפה בפשטותו. ואיזה יופי זה נקשר אל הרשומה הקודמת, כשמה שצובע את השיבה הוא צבע השקיעה. נהדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: