מתחת למים

כ' בטבת

               .

               חלק גדול מהלילה ביליתי בריצה מתנשפת,

               בחיפוש אחרי המכונית האבודה.

               חלק מהסיבה לכך היה בגלל שהתעקשתי לחפש

               את האוטו הראשון שלי: אוסטין מטרו לבן

               עם מכסה מנוע כחול כהה.

               עוד חלקים מהסיבה הם:

               שלשכונה נוספו רחובות שלא שייכים לה בכלל,

               שבחורים יפים התעקשו לדבר איתי, ושהיו שם דגים

               שברחו בדשא מגורלם. אלוהים אדירים,

               חלימה חרדתית היא עניין כל כך מעייף.

               בסוף הבנתי שגררו אותו,

               בסוף הבנתי שאני חולמת,

               אבל זה היה רק אחרי שהתעקשתי גם:

               על עוד שולחן ערוך ולא בשבילי.

               וכל זה לא שינה את השאלה: מה עכשיו.

               .

– ועוד המחשות חרדה כאלה, אצל josh keyes.