כתום [1]

כא' בטבת

אחרי כמה ימים של חורף, אפרוריות ודיכדוכיות הייתי זקוקה למנוף, והוא נמצא לי בצורה של צבע. עשיתי את זה בהתכוונות: לבשתי חולצת סריג אדומה, כרכתי את הצעיף הכתום מהודו לצווארי ועל הכל, ז'אקט צמרירי בכתום כהה. הרגשתי את החום שעוטף אותי מבחוץ מתחיל לחלחל פנימה. בטיול בעיר ענו לי הכתומים החמימים מכל עבר. השמש יצאה ושטפה את העולם.

.

1

2

3

4

5

6

7

.

נכון שהתמונות האחרונות מזכירות לכם משהו? כן, גם לי הן הזכירו, ואז נזכרתי גם בזה, ואני בטוחה שגם אתם.

10 תגובות to “כתום [1]”

  1. עינת Says:

    כל-כך חמים ונעים כאן!
    ויש גם דגי זהב של משאלות.
    אני רוצה להישאר :)

    • mooncatom Says:

      כן,
      ביום עם שמש את ישובת שם,
      ולא רוצה לזוז בכלל,
      צומחים לך שורשים,
      נובטים לך פרחים בקצוות,
      את מחייכת,
      ואת לא רוצה לזוז.

      נו, את באה?
      אם תבואי תוכלי להשאר :-)

  2. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, התמונה האחרונה יקרה בעיניי מאוד, כן, כמובן שחשבתי על מונה,
    אבל ישנם דברים שכנראה הטבע עושה יותר יפה. ואשר לכרמלה-גרוס-וגנר,
    הייתי בהופעות שלהם עוד בשנים 1990-1991, קצת לפני שהאלבום יצא וקצת אחריו (ואני חושב שבפעם הראשונה ששמעתי את ערן צור מנגן זה היה ב-1989; כלומר, הגעתי להופעה של הבאסיסט של 'טאטו').

    • mooncatom Says:

      תודה שועי,
      ל'טאטו' יש פינה חמה גם אצלי,
      והיה לי נורא עצוב מה שקרה עם יובל מסנר :-(

      • שוֹעִי Says:

        מיכל, התגובה שלך הזכירה לי שאת כמה שכבות מעליי. כשפרצו השמועות סביב האונס, שהיה או לא היה, הייתי נער בן 15 או 16 לכל היותר. היה לי את האלבום של טאטו, והדברים שיוחסו לו זעזעו אותי. בדיעבד אני יודע שהיו הרבה טלטלות בסביבות שינקין וגלילותיה, האם עשה או לא עשה, האם הנאשמת קיימה עימו יחסים בהסכמה ואחר כך נגשה להתלונן, כי זה הפך אלים… ועוד כהנה
        וכהנה. אני הייתי בן 15 או 16 והרבה יותר הטריד אותי הקשר הבלתי מבואר בין הפרשה הזאת ובין הטקסט של השיר "אנס בחצרות בחושך", שיר שברוב המקרים הייתי מעביר מעליו את המחט (בפטיפון, פעם היה דבר כזה), כי הוא שיר שהבהיל והביך אותי מדיי בשעתו.
        אני חייב לומר שבפרספקטיבה של זמן, מסנר הצליח לחבר מעט מאוד לחנים כשרוניים אחרי "בדידותי" (הנפלא): "שקט" (עם בלגאן), "החבר של המשוגע" (כרמלה הראשון) "ערב ב' כסלו" (עם ערן צור וכרמלה). זהו-זה. כמו במקרה ערן צור עצמו, אני סבור כי מדובר ביוצר כשרוני, עם רגישות לטקסט, אבל עם הרבה מאוד מגבלות. ערן צור היה מאוד חשוב בזמנו לתרבות, והכניס מימד חדש, מיני ואפל ואיכותי, לרוק הישראלי. אני לא בטוח עד כמה חשיבותו נשמרה. מאז "הוא והיא" ו"תכלית בתחתית" (הגדולים), לא שמעתי ממנו שום דבר שנשאר, או יישאר.

      • mooncatom Says:

        כן הוא מוכשר מאוד וגם אם לעולם לא נדע מה בדיוק היה שם, זה סיפור קשה מאוד שמעיב על הקריירה שלו זה ברור.

  3. דורית Says:

    ושוב, (היו שלום ו-) תודה על הדגים
    ועל הגעגועים ל-musée d'Orsay
    צילומים מרהיבים

  4. David Palma Says:

    היי מיכל, מלא צבע ואור וגם כאן אצלנו היה מלא אור (כמו בציורים של ראובן רובין)
    והעיר כל כך יפה בצילומים שלך (בעיקר בגלל שלא רואים אותה) והדגים הם הד לדגים שהגיעו לכאן לסלט מחשבות מראסטי ג'יימס, ויש משהו כל כך מפייס בדגים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: