אותן עדשים לכל הנסיכות

כז' בטבת

יש לי שלוש אחיות, כבר דיברתי על זה לא פעם. שלוש האחיות שלי הן קודם כל שלוש החברות הראשונות שלי. הן לא החברות הכי טובות שלי, כי אם אחיותי, זה משהו אחר, אבל בכל זאת, את מה שלמדתי על חברוּת למדתי איתן, כשגדלנו ביחד. בחיפוש אחר הביטוי 'אחות בכורה' במנוע החיפוש, עלו רבע מליון תוצאות. אין ספק שזה נושא חשוב ואפילו כאוב כפי שעולה מכמה מהן שבדקתי. הבכורה שלי היא דבר חמקמק מאוד. כי זה נכון, אני נולדתי ראשונה והייתי בת יחידה להורים ונכדה יחידה להמון סבים וסבתות במשך חמש שנים, מה שכמובן מסביר חלק גדול מהשריטות שלי. אבל עם כל אחות שהגיעה התברר שלכל אחת מאיתנו בכורה משלה, שכל אחת מתאפיינת באישיות ייחודית משלה ושאף אחת במרובע הזה לא שולטת בעניינים אלא רק תורמת את הזווית שלה ליצירת השלם. ואם אני מצטיינת במשהו, אז זה לא בלהיות בכורה אלא דווקא בהשתרכות כרונית מאחור.

               "…וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם. וַיִּשָּׁבַע לוֹ. וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. יַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ. וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה." (בראשית כה')

1

.

האם גם אני בזתי לבכורה? האם לא לקחתי את התפקיד מספיק ברצינות? אולי, אבל ככה זה אצלנו. מדובר בילדות, נערות, נשים חזקות ועוצמתיות מאוד, והיה לי כיף לגדל אותן ולגדול איתן. אני שמחה כשהן יותר חכמות, ויותר רגישות ממני. אני שמחה שאנחנו ביחד בשוויון בדבר הזה של היות אחיות זו לזו ובנות להורים שלנו. המסורת מתייחסת אל עשו בבוז ותיעוב ויש ציבור רחב ששונא אותו ממש, אבל אני מחבבת ואני חושבת שאני מבינה אותו. זה לא כזה ביג דיל להיות בכור. הוא אהב את החופש שלו לחיות בחוץ והוא היה מוכן גם למות שם אם כך יקרה, ובשבילו לאכול נזיד חם בסוף יום של סכנת חיים הרבה יותר חשוב מההבטחות המעורפלות והמעיקות שכרוכות במושג בכורה.

.

2

3

4

התורה עשתה את זה יפה, כי עשו אדמוני והנזיד שהוא משתוקק אליו אדום, אבל בחיי שבשבילי זה הינו הך, עדשים הן עדשים. ודווקא השחורות מצטיינות בטקסטורה צבעונית משגעת והמרקם שלהן נעים בפה וטעים לחיך. הבכורה גם בשבילי היא מושג די מעורפל, אבל הכנתי נזיד עדשים*. הוא יצא משגע, וחבל שהאחיות שלי במרחק סופה עכשיו, הייתי שמחה לאכול אותו ביחד איתן.

.

5

* הנזיד הצטלם יחד עם פליט הסופה, האבוקדו שמצא מחסה במטבח.

10 תגובות to “אותן עדשים לכל הנסיכות”

  1. דנא Says:

    בתור בכורה אני חייבת להוסיף שלבכורים יש שריטות שאופייניות רק להם. בלי קשר לסיפור המיקראי-די נאחס להיות בכור…

    • mooncatom Says:

      באמת ריבי?
      לא חשבתי על זה אף פעם כנאחס,
      אבל בעניין השריטות אני מסכימה איתך. ומצד שני, לכל מיקום במשפחה יש את אלה השמורות לו.
      ת ו ד ה,
      ותלבשי סוודר :-)

  2. עינת Says:

    מרגש ומחמם לב.

  3. David Palma Says:

    אני לא חסיד גדול של עדשים (אבל אני סובל אותן בשקט יחסי) וגם לא היה כזה כיף גדול להיות בכור, אבל מצד שני גם לא כבוד כזה גדול, אבל נהניתי מהעובדה שהסלט היה הפעם לנזיד, זה טוב לגוון מעת לעת, ולכבוד האחיות ש"נמצאות במרחק סופה" אני מסיים עם משפט המחץ הסופתי שנכתב אי פעם: "עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יְהוָה אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן"…
    בתיאבון מיכל תיהני מהנזיד ומהבכורה

    • mooncatom Says:

      אוי דודו,
      אני מתפתה לאמר ש'עוד לא אכלת את האוכל ההודי הנכון'
      אבל אני לא אוהבת כשאומרים לי דברים כאלה, אז לא,
      לא חייבים לאהוב, אפשר להיות לגמרי אדישים לעדשים :-)
      בטח קרררר לכם שם בצפון,
      נא לשמור על החום,
      מותר גם סתם מרק ירקות.
      ת ו ד ה.

  4. ada k Says:

    אני לא הבכורה, אבל תמיד נדמה לי שלהיות הבכור/ה זה לא כזה כיף גדול, במיוחד לא בשנים הראשונות להולדת הקטנים יותר.
    וגם אני הכנתי היום מרק עדשים. כתומות.

    • mooncatom Says:

      אני מודה עדה,
      שזו שאלה ששאלתי את עצמי,
      איך זה שלא היתה שם קינאה,
      לא היה נחמד להיות לבד?
      אז זהו,
      שלא :-)

      ת ו ד ה,
      והידד לעדשים.
      ערב חמים ונעים.

  5. אורית לוי-לידר Says:

    רוב מה שנזקף בכף הזכות שלנו כאחים הוא כמובן בזכות ההורים. שאפו לשטיינרים. (ומה שחסר שם – כמו בהרבה עניינים אחרים – נותר לנו להשלים בעצמנו בבגרותנו. שאפו לשטיינריות).

    • mooncatom Says:

      אורית את צודקת 300%!
      את הקרדיט לעניין צריך לתת להורים שלי,
      איכשהו, לא ברור איך, הם עשו את זה,
      ואני אומרת להם את זה תמיד…
      אחרי שאני מטיחה בהם אשמות אחרות :-)
      אני מקווה שאנחנו נדע לשמור על זה ושמחה לראות
      שהאחיות שלי מצליחות לעשות את זה עם הילדים שלהן.

      ת ו ד ה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: