מתחת לשלג

ג' בשבט

אז מה אם לא ירד שלג על עירי, זה לא אומר שלא קפאתי, זה לא אומר שלא נעלם לי האופק לרגע, זה לא אומר שלא נעלמו לי עוד כמה דברים. אז אם יצאתי היום ללכת ברחובות, זה גם בשביל להזכיר לעצמי שהכל עדיין שם, ועדיין בתוכי.

.

0

כשפגשתי אותו, אמרתי לו בשקט: אני מרגישה בדיוק ככה, אני קפואה מבחוץ ומבפנים וחייבת להחזיר לעצמי קצת חמימות. אם תגידו: השתגעת, זה עוד כלום ויש מצב לעוד כמה סיבובים של הדבר הזה. אומר לכם: נכון. אבל עכשיו זה עכשיו, תוותרו לי? תודה.

אז בין עשייה פרוזאית לאחרת, הרשיתי לעצמי לתור אחר הדברים שנקברו מתחת לשלג. דברים שרק הרגשתי בחושים, כמו אצבע של ריח תבשיל שהגיעה ממטבח נסתר, או שיר בדיוק מתאים שעלה מאיזה בית קפה, ואת הליטוף של השמש בעיקר אותו, כמה טוב היה להרגיש אותו.

.

2

היו דברים שיכולתי רק לצלם כי אין לי מילים בשבילם, כי המילים במילא לא אומרות שום דבר, למשל 'קליפה כתומה על מדרכה אפורה שקרן שמש עושה ממנה, אֶהה, משהו נורא יפה'. נכון? והיו גם דברים שיכולתי להרים ולשים בתיק, כי אני חמדנית וכי במילא לאף אחד אחר אין חפץ בהם.

3

4

4 תגובות to “מתחת לשלג”

  1. David Palma Says:

    איזה פוסט חורפי מענג, הנה באה השמש

  2. עינת Says:

    'קליפה כתומה על מדרכה אפורה שקרן שמש עושה ממנה, אֶהה, משהו נורא יפה'.
    עושה ממנה קווץ', כאילו? :)

    איזה כיף – here comes the sun !
    אין אפשרות אחרת!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: