לבן וצהוב על רקע אפור

כה' בשבט

רק לפני כמה ימים פגשתי בהם במזרקה שבכיכר מסריק, והנה היום על גדת הירקון הם הופיעו ככה פתאום, על פלומתם הלבנה ומקוריהם הצהובים. אמיתיים, חיים, ומשגעים. חבורה, או מן הסתם אפילו משפחה. שטו להם במבנה חינני כה וכה, וחשבתי לי שאסתר וויליאמס וחברותיה ממש ברווזות לעומתם.

1

.

ראיתי אותם מרחוק ותהיתי אם אצליח להתקרב והנה נפגשו דרכנו, של האווזים ושלי. הם שחו אל גדת הנהר ואפילו עלו אל היבשה הבוצית לנקר מעט, ואני התקרבתי ככה שאפילו המצלמה הפשוטה שלי לכדה את היופי הזה.

2

.

הם כל כך זהרו על רקע היום האפור, והזכירו לי את האווזים בספרו של מאיר שלו. האווזים שהיו נצר לאפרוחים שהביא איתו הדוכס אנטון במסעו לארץ הקודש למטרות היגיינה אינטימית, וגדלו להיות חיות שמירה אימתניות לרועה האגדית שלהם שרה, אמו הגֵּרה של עשיו.

3

.

4

.

אני לא יודעת איך התגלגלו, התעופפו, האווזים האלה אל הירקון, אבל אני מודה למזל הטוב שהקרה אותם אל דרכי. היום האפור הזה כבר אינו אפור כל כך בזכותם.

(וסתם ככה בשביל הכיף, נזכרתי גם ברשומת אווזים מפעם מזמן)

10 תגובות to “לבן וצהוב על רקע אפור”

  1. David Palma Says:

    מגניב.
    רק חבל שהשארת את נילס אולגרסן הקטן מחוץ לתמונה

  2. ada k Says:

    חמודימים :)

  3. עינת Says:

    מקסים. מקסים.

  4. אלה Says:

    נראית משפחה מגובשת ביותר …. המשפוחה הזו :-) אהבתי מאד את הצילומים .
    הזכרת לי עכשיו את השיר של דני קיי ….

    • mooncatom Says:

      ניסיתי לנחש מי שם אמא אבא דוד דודה
      ומי ילדים בני דודים אחיינים וכו',
      לא הצלחתי :-)
      תודה אלה, על הכל ועל השיר.
      קוואק!

  5. ido2267 Says:

    אווזים הם חיות שמירה מאד יעילות. לא רק שהם מקימים רעש אימים גם מאד לא נעים לחטוף נקירה מאחד כזה. כשזו להקה שלמה שמתקרבת אליך כדאי מאד שתברח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: