העיניים האלה

ט' באדר

אחר צהריים אחד בקוצ'י (שבקרלה שבהודו, שהייתי שם לפני שנה, ושאני לא מפסיקה לנג'ס בעניין, אבל יש לי עוד קצת, רק עוד קצת, בסדר?), חזרתי בריקשה מהשוק. פתאום על הכביש ראיתי משהו שעורר בי את המחשבה 'אוי, מה קרה לפרה הזו?' מחשבה מטופשת, אני מודה, אבל כמה שניות אחר כך, נופף הנהג באצבעו וקרא 'תראי, תראי'.

1

אז זה מה שראיתי. עכשיו חטפתי התקפת צחוק. זה היה קקי של פיל, אני בהודו, ויש כאן לא רק פרות ברחובות, אלא גם פילים לפעמים. שיואו. יותר מאוחר חזרתי לשם לראות במה מדובר.

2

הודו היא ארץ רבת סתירות, אין כמעט דבר שאין לו היפוכו, ולרוב יש הפוך על הפוך  ועוד קצת הפוך על הפוך. וזה לא רק בגלל שהיא כזו ענקית, זה קשור בהמון דברים וזה קיים בכל מולקולה שלה ושל כל מליארד יושביה, וזה חלק מהקושי וזה חלק מהקסם שלה. אחד הדברים המוזרים בהודו הוא היחס לפילים שגרם לי הרבה מחשבות והיפוכן.

.

3

תסתכלו על העיניים האלה, אוף. אני הסתובבתי סביבו והסתובבתי והלב שלי יצא אליו. חיה ענקית ומלאת עוצמה כשם שהיא רגישה וחכמה מאוד, והנה הוא כנוע ומאולף ומכמיר לב כשהוא קשור ככה בשלשלת. והעיניים שלו. העיניים האלה שיש אלפי שנים בתוכן.

.

5

ההודים מעריצים את האל גאנש ומעלים לו מנחות ובאותה עת רוכבים על הפיל ומשתמשים בו בטקסים המפוארים והמגוחכים האלה שלהם, כמו זה שאליו הפנה אותי נהג הריקשה הנחמד, שנמשכתי לראות ונעצבתי לראות ולא ידעתי כבר מה אני מרגישה.

שניים על פיל

קצת אחרי שחזרתי לביתי, ראיתי באתר של האשרם תמונה שאני לא בטוחה שהייתי רוצה להיות בהתרחשותה, ומצחיק, היא צולמה ביום לפני שהגעתי. היה לי מזל, ולא ראיתי את ראש האשרם, זה שאני מכנה גאנשה ביני לביני, ואת מנהל האשרם, איש מתוק ועדין, רוכבים על פיל. זה מצחיק אותי ועצוב לי ומבלבל אותי, אני מראה לכם את התמונה ורוצה גם לשכוח אותה, אבל זה כל העניין עם הודו.

שום דבר לא חד משמעי וברור, שום דבר לא כמו שאת רוצה או צריכה או נדמה לך שצריך להיות כי ככה את רגילה. והכל כל כך יפה, ומוזר, וחי.

.

6

.

7

.

4

14 תגובות to “העיניים האלה”

  1. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, נזכרתי כי בצבא של קרתגו במלחמות הפוניות השתמשו בפילים
    כבטנקים (עוד לא היו אז טנקים) וכך גם בצבא של בית סלווקוס באנטיוכיה (סוריה); אני בהחלט יכול לחשוב על פילים מגויסים שחזרו מכל מיני מערכות
    פוסט-טראומטים (כשם שאני חושב שבכל מלחמה ישנם גם נפגעים בגוף וגם נפגעי נפש מקרב בעלי החיים הקרובים למערכה). כלומר איש לא העריך את מספר החתולים או הכלבים שנהרגו באופן בלתי טבעי במלחמות העולם… נדמה לי שגם כאן ניתן היה לדבר על בית מטבחיים גדול, אבל מי מדבר על כך.

    • mooncatom Says:

      פיל פוסט טראומטי,
      זה אחד היצורים הכי עצובים שאני יכולה לדמיין.
      כל הגודל הזה וכל הצער בעיניים הללו, אוי שועי הרגתני עכשיו.
      ונכון, החיות שאיתנו עוברות שלא באשמתן
      גם את הטראומות שאנחנו מעבירים את עצמנו.
      עולם מקסים, אין מה לאמר.
      אוי שועי כמה עצוב.

  2. ido2267 Says:

    אני שמח שאת רואה את שני הצדדים שבהודו. די מעצבנת אותי ההתפעמות השטחית של מערביים מכל מה ש"אקזוטי" והיכולת להתעלם ממה שמתחת לאך. לי אישית לא הציקה רק העליבות בכלכותה אלא העובדה שהיו לא מכט הודים לבושים היטב שמיהרו לדרכם בין ערימות הזבל והקבצנים כאילו זה לא נוגע להם.
    חזרתי לישראל ובכיכר בירושלים עמד קבצן וביקש נדבה ואף אחד לא התייחס אליו כי הוא היה ערבי. הבנתי שאולי טוב שהייתי בהודו רק כדי להבין שהישראלים לא בהרבה יותר טובים אם בכלל.

    • mooncatom Says:

      המחשבה הזו עדו,
      היא אחת המתנות של הנסיעה והחזרה,
      נכון, שם הכל יותר קיצוני ויותר מוחצן,
      אבל כן, יש את הכל גם כאן.
      להסתכל על הודו ולא לראות את המורכבות שלה
      זה כמעט כמו לא לראות אותה בכלל, פספוס אדיר.

      דרך אגב, קראת את 'איזון עדין'?
      אם לא, קרא מייד.

  3. איריסיה Says:

    דווקא חמוד סוומי מהה-דווננדה על הפיל, פיל על פיל
    את יודעת שהוא נתן לי את החניכה הראשונה?

  4. ada k Says:

    רק תוספת לתגובה שלפוסט הקודם:
    אהבתי את התובנה על מה ש"נדמה לך שצריך להיות כי ככה את רגילה".

  5. David Palma Says:

    אין לך דבר מנחם יותר מאחוריים של פילים

  6. ido2267 Says:

    כשהייתי בתאילנד למדתי כמה דברים על פילים שקצת נוגדים את מה שסיפרו לי בילדות. אם בספרי הילדים הפיל מרעיד את כל היער בצעדיו הכבדים הרי שבמציאות פיל הוא אחת החיות השקטות ביותר. למעשה עדר פילים יכול לעבור מאחוריך ולא תדע בכלל כי הרגליים הרחבות שלהם בולמות זעזועים כמו כריות ענקיות. כמו כן פיל יכול לעבור בג'ונגל סבוך כשהוא מרים את השרכים עם הראש הענקי שלו ואז הם נופלים מאחוריו. יוצא שוב שעדר פילים יכול לעבור בג'ונגל והאדם שירצה ללכת בעקבותיהם יצטרך לזחול על ארבע או להצטייד במאצ'טה כדי לעבור.
    כלומר החיה הענקית הזאת יודעת להתגנב בחשאיות יותר מחיות קטנות בהרבה ממנה ובטח שיותר מבני אדם.

    • mooncatom Says:

      במסגרת כל המחשבות שעוררו בי הפילים האלה,
      חשבתי לי: הוא כל כך מדהים, שזו בדיוק האמביציה.
      כלומר אם האדם קושר אותו ומאלף אותו,
      אז האדם יכול לשקר לעצמו שהוא נעלה עליו.
      אבל אנחנו לא.
      בכלום.

      ת ו ד ה.

  7. איריסיה קובליו Says:

    מיכלי, מנהל מרכז שיבננדה באילת דומה מאד לסוומי מהדוונדדה, שמו גנשה.. והוא מקסים והמרכז נהדר. כך שאם את יורדת לאילת מומלץ לך ביקור וסטסנג שם…

    • mooncatom Says:

      בחייך!!! איריסיה, זה נפלא.
      לא שאני נוסעת לאילת, לא הייתי שם יותר מעשרים שנה אני חושבת… אבל אין לדעת, הרי להודו הגעתי! תודה על הפרט החשוב, אני זוכרת אותו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: