זימזום, גניחה וחריקה

יב' באדר

               .

               לא כציפור נדדה שנתי.

               לא בחינניות מרפרפת ואברות פרושות על האור.

               לא לא . במעגלי זבוב קדחתניים. היא התרוצצה בחדר,

               מסרבת לקבל את העובדה הפשוטה של העייפות.

               נלחמה בי, זימזמה אותי לטירוף.

               מה לך שנתי כי תנדדי, כי תברחי ממני,

               מה עשיתי לך, תגידי לי. שאלתי את החשיכה, המנוקדת

               בנחמות הקטנות המהבהבות של המכשירים החשמליים.

               המקרר גנח משהו שנשמע כמו: אל תדאגי,

               אבל משאית זבל מרחוק חרקה: חבל לך כבר להרדם

               לא תספיקי לחלום כלום.

               .