דרישת שלום מהאביב

יז' באדר

תל אביב כבר אינה, לא היא כבר לא עיר של מרפסות. היא עיר של הרבה מאוד דברים אחרים אבל המרפסות כמעט בלתי אפשריות. הרחובות רועשים מדי והאוויר מפוייח מדי, כל התריסים לבני או יותר נכון מלוכלכי הרפפות סגורים, אף אחד לא יושב בגופיה על רבע אבטיח וכל זה כבר זיכרון ישן מאוד.

0

1

אבל יש עדיין חן מסוים למרחבים הקטנים האלה, לפעמים הם מלאים בעציצים, לפעמים מציץ מהם כלב, או חתול, או יצור מפתיע אחר…

2

       …ולפעמים אפשר לתת הצצה קטנטונת אל איזה שהוא מרחב פרטי. לא יותר מדי, אבל מספיק כדי לדעת שחיים שם, חיים.

3

.

.

4

5

אני יודעת שהאביב עדיין רחוק, אבל משהו באוויר התחיל לזוז לכיוונו. גזמתי קצת את היסמין, אמרתי 'ברוך הבא' לפרח הראשון של הגירניום,

7

6

נתתי לרקפות קרח וביקשתי מהן שיחכו עוד קצת, שישתהו רק עוד מעט, והבטחתי לכולם במרפסת הקטנטונת שלי, שבקרוב יעשה כאן סדר יסודי וכל העציצים שאיבדו את דייריהם בימות הגשם והקור יקבלו דיירים חדשים. זה יקרה ממש בקרוב, אני מריחה את זה באוויר.

2 תגובות to “דרישת שלום מהאביב”

  1. ada k Says:

    את האביב אפשר כבר להרגיש. נראה לי שאין ספק בזה. במרפסות יש חן גם היום, וברקפות גם, כמובן, זה ברור. וסימני החיים שמאחורי חלונות הם מסקרנים ומשמחים בעיניי.

    • mooncatom Says:

      אני מציצנית בקטנה,
      לא ממש מציצה,
      אבל לא ממש נמנעת :-)
      זה מרגש לראות חיים אמיתיים של אחרים,
      ואם הם לא מתאמצים להסתיר, אני לא ממש יכולה
      להתאמץ להשאר אדישה.
      זה יכול להציל את חיי לפעמים אפילו.
      תודה
      עדה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: