מסיכה בתשעה טעמים

לפני שנתיים באחד הימים האחרונים שלי בהודו, בעיר קוצ'י שבקרלה, הלכתי לראות מופע קתקאלי. לא היה לי שמץ של מושג אבל הבנתי ששווה לראות. שווה. זהו מופע מחול ומוזיקה טוטאלי, ששחקניו/רקדניו עוברים הכשרה ארוכה ומייגעת עד שהם מגיעים לרמות גבוהות ביותר של, נו, של מה? קשה מאוד להסביר אבל אני אתמקד בדברים שהכי אהבתי. קודם כל הקהל מוזמן לצפות בשחקנים מתאפרים, בקפדנות וריכוז עמוק הם מייצרים מסכות על ידי שכבות עבות של צבע. פרט מעניין על 'פרצוף ירוק' הוא שכדי להשיג אפקט זועם, השחקן מכניס איזשהו חומר שמגרה את העין ושוטף אותה בדם. אוי. ואז יש טקס של קישוט סביבות הבמה בעזרת דוגמאות חול משובבות עין שנקראות רנגולי. ואז המופע.

0

.

1

.

השחקנים אינם מדברים, העלילה מסופרת על ידי זמר/מספר ומלווה בתופים ומצילתיים. בקתאקאלי יש תשעה טעמים, אפשר לקרוא להם גם תשעה רגשות אבל אני דווקא אהבתי את המילה שהמספר השתמש בה: טעמים. בעיקר בגלל צורת הביטוי שלהם, פרצופים שהזכירו לי כתבה שקראתי פעם על ההעוויות שאנחנו עושים כשאנחנו טועמים משהו, ואיך תינוקות בני יום עושים בדיוק את אותו פרצוף, כלומר ההבעה האופיינית לכל טעם היא מולדת אינסטינקטיבית ולא נרכשת. בעיני זה מדהים. וגם היכולות של השחקנים בהבעות הפנים הן באמת מדהימות, הם ממש שולטים בכל שריר בנפרד. זה מרתק לראות כזה סיגנון ותימצות של רגשות ושפת סמלים כל כך מורכבת, אבל זה גם מצחיק אוי כמה שזה מצחיק. אז קודם כל תשעת הטעמים: אהבה, גיחוך, פחד, פאתוס, זעם, אומץ, גועל, הפתעה ושלווה. יפה, נכון?

פרצוף ירוק

.

עכשיו הזמן להזכיר שאין נשים על הבמה. כמו בכל התרבויות העתיקות, גברים עושים גם את תפקידי הנשים. וכמו בדראג העכשווי, ההחצנה הזו של כל התכונות ה'נשיות' מעוררת תהיות ומחשבות מעניינות על מה זה נשי בכלל. השחקן שעושה את 'פרצוף צהוב', האישה, הדגים את הבעות הפנים של תשעת הטעמים ואני נקרעתי מצחוק. אם לא ראיתם פולניה הודית שמשוחקת על ידי גבר שפניו צבועים בצהוב, לא ראיתם פולניה מימיכם. אין, אין, זה היה ענק (ואני כמעט בטוחה שאלה אותם השחקנים שראיתי). בסוף הוא רוצח אותה. וכן, לצערי זה מעורר פלצות, אבל גם מצחיק נורא.

פרצוף צהוב

8 תגובות to “מסיכה בתשעה טעמים”

  1. תמי ברקאי Says:

    thank you. this is so mind opening.
    today at the Delhi Metro I saw two men talking, they were showing so much intimacy and friendship touching each other while speaking, the way it is visible in India between man, and so unexpected in the west, unless by woman or by couples.
    that was so beautiful to watch.
    ( well it's only a little bit connected to your post, but I guess you'll get it)

  2. David Palma Says:

    נהדר תודה לך שגרמת לי לפגוש את דודתי מורשה

  3. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, זה הזכיר לי מייד את התלבושות בתיאטרון הנו היפני, וגם נתן לי איזו המחשה למה התכוון בדיוק אנטונן ארטו במאמרו המתפעם על התיאטרון הבאלינזי (של האי באלי), כאשר טען שהתיאטרון האירופי איבד לחלוטין את הפיסיות של הגוף והפך לתיאטרון של דיבור בלבד, וקרא לכל תיאטרון אירופאי בר דעת לאמץ דפוסים מן התיאטרון הבאלינזי כדי להחיות את התיאטרון האירופי הגוסס. אני גם חושב (אולי אני טועה) שתיאטרון-המחול ההולך ומתפתח בכל מקום (ארטו לא הכיר את התופעה הזאת פשוט מפני שמאז אמצע שנות השלושים של המאה הקודמת היה מאושפז בבתי חולים עד מותו ב-1947) הוא צאצא שכזה (כנראה מאם פונדקית) של תיאטרון הקאתקלי.

    • mooncatom Says:

      נכון שועי,
      יש היום חזרה לתיאטרון הפיזי,
      לתיאטרון התנועה וגם לאמנויות הנושנות.
      זה מאוד משמח.
      זה מקסים.

  4. David Palma Says:

    השיר שלי בפועמה עסק במסכות

    ואבא שלי שמת מסרטן

    מִמַעֲמַקִּים קְרַעְתִיו
    וְזֶה כָּאַב
    לֹא לְהָכִיל אוֹתוֹ
    יוֹתֵר
    וּלְפֶתַע בָּאָה בְּדִידוּת
    גְּדוֹלָה

    וְנוֹתְרָה הַרְחֵק מִמֶּנִּי
    פְּגִימַת פָּנָיו הַיָּפִים.

    וְאַבָּא שֶׁלִּי שֶׁמֵּת מִסַּרְטָן
    נִצַּב מֵעָלַי מְגַחֵךְ וְאָמַר
    אָמַרְתִי לְךָ לֹא לַעֲשׂוֹת
    אֱלוֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי.

    אַךְ אֲנִי הָיִיתִי חַלָּשׁ
    וּבוֹדֵד כְּכָל הָאָדָם
    וְעָשִׂיתִי לִי אֱלוֹהִים
    אֲחֵרִים לְהַסְתִּיר

    אֶת מַסֵּכַת פָּנָיו
    הַחֲרוּטָה עַל פָּנַי שֶׁבָּרְאִי.

    • mooncatom Says:

      השיר הזה יפה.
      ובעיקר חזקות בעיני השורות האחרונות, מעוררות בי הזדהות בסיסית: לראות במראה את פניך שלך, ולראות בהן פנים של מישהו אהוב שאינו, לראות את המצח של סבתא שלי, ולחשוב שיום אחד העינים של אמא שלי ישארו רק בי. זה קורע במעמקים הכי עדינים.

      תודה דודו.
      יומטוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: