מקום חדש

שני תהליכים עוברים אותי עכשיו, הם לא נפרדים, הם שני קצוות של דבר אחד. בעוד עולם החפצים מאבד את קסמו, הולך הטבע וכובש את ליבי. בכך מן הסתם מגיע אל שיאו תהליך שקורה בשנים האחרונות, או יהיה הוגן וסביר יותר לאמר שזהו עוד שלב, אבל אחד מאוד משמעותי בתהליך ההשתנות שלי.

זמן רב מאוד עסקתי באמנות לסוגיה. הייתי מאיירת ומעצבת גרפית, יצרתי בחומרים רבים וגם לימדתי עיצוב וטיפוגרפיה. עולם החומר היה עולמי, האסתטיקה עמדה במרכזו, ייצורם ואיסופם של דברים היה תכלית הכל. הקיום שלי היה מלא בחומר מהמון סוגים: צבעים ודבקים, חרוזים ואבנים, ניירות, מכחולים ושפופרות, עץ ומסגרות, קופסאות, שברי צעצועים, אספתי דברים ואהבתי דברים והדברים היו חיי.

ובשנים האחרונות, עשיתי את המעבר הפלאי מעולם החומרים אל עולם המילים והנה בא הצורך החדש הזה, הצורך להתנשל, להיחלץ מהעור הישן ולהיות משהו חדש. עולם הרעיונות והסיפורים תופס את מקומו של עולם הדברים העשויים חומר ואני רוצה להתקלף עכשיו, פשוט ככה. אני רוצה להשליך את מה שכבד כדי שאוכל באמת להמריא.

1

.

וזה לא קל כי יש לי הרבה מהרבה. ציורים ותמונות ואבנים וחפצים ומיני בוקי סרוקי ופיצ'יבקעס פסלים וקופסאות ופנקסים אבל הכי הכי הרבה יש לי ספרים. המונים. שלוש כונניות עמוסות מאות ספרים שאני הולכת להפרד מרובם. והו זה קשה.

החלטתי להתחיל עם הספרים כי זה תהליך שהוא גם פיזי: לבחור ולמיין ולסדר ולמכור ולחלק, אבל קודם כל נפשי. והו זה מרתק. זו התנשלות של ממש. התחלתי בשכבות הרחוקות מהגוף, ואז בתהליך שחלקו משא ומתן גלוי עם עצמי וחלקו מחטפים של ממש, התקרבתי לאט לאט אל הדברים הקשים. כאן היו תחנונים, וכאן אף בוצעה העלמה מאחורי הגב, ועוד קבוצת ספרים הונחה בערימת אלה שהולכים, ועוד אחת. מכיוון שקשה להגדיר לאן אני חותרת, אז המטרה שהגדרתי היא לצמצם את הכמות ככה שכל הספרים שלי לעכשיו יכנסו בכוננית הקטנה.

2

.

אז ככה נראה יום העצמאות שלי, וזו היתה המשמעות שלו השנה. בהחלטה הזו לוותר על רוב הספרים שלי יש כאב גדול, פרידה, אבל. והנה עכשיו הגעתי לשכבה הקרובה מאוד לגוף הנשמה שלי ואספתי לארגז אחד את כל הספרים המאוד אהובים ומאוד ישנים, אלה שגם הנפש חומדת וגם העין מלטפת, וכאב ההתנשלות חזק מאוד. אבל הנה בצידו כבר עומדת, חדשה ועדינה וגדולה וכובשת השמחה: אני אהיה קלה. יהיה לי עוד אוויר ועוד מקום שהוא רק בתוכי לאהבות חדשות.

3

11 תגובות to “מקום חדש”

  1. David Palma Says:

    מיכל מה שתיארת כאן מאוד מוכר לי. אבל אני נע ונד בין המדיומים של התרבות ללא הכרעה, בינתיים (לא ברור אם תהיה לי כזו).
    ובאשר למעבר לגליל שהוא אירוע קוסמי כמעט כשלעצמו. אבל אני זוכר תמיד את המשפט של מאו שאמר שגם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד קטן אחד. (וזה מעניין שגם אימא הפולניה שלי אמרה את זה והיא בכלל לא הייתה סינית. הו לא)

    • mooncatom Says:

      דודו לא צריך להכריע,
      זה שהצגתי את זה ככה דיכוטומית לא אומר בכלל,
      אני משחררת עכשיו, אבל בטח אתחיל לצבור אותם מחדש :-)
      זה צעד קטן ענק, ואני עושה המון כאלה עכשיו.
      ת ו ד ה.

  2. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, יש חנות "יד שניה" גדולה וטובה בצפת (אוּזָן) כך שאם מתחשק לך להתלבט עוד קצת עם חלק מהספרים ולמכור בצד השני, זוהי אפשרוּת.
    חוץ מזה, לא יכולתי שלא להבחין בכרכים הכתומים של אנצקלופדיה תרבות
    גדלתי עליהם בשנות הקריאה הראשונות שלי ולא ראיתי די הרבה שנים(-:
    אני ממש אספן קטן של חפצים חומריים (גם ספרים). כלומר, אני מניח שאם
    הייתי מונה את כל הספרים ואת כל הספרים שצילמתי (יש הרבה ספרים עתיקים כאלו, חלק בלתי מבוטל בערבית או בתרגומים מערבית) הייתי מגיע לאזור ה-1,500, אבל זה באמת טיפה בים (אני מכיר כמה וכמה אנשים המחזיקים ספריות של בין 5,000 ל-10,000 ספרים), ובשנים האחרונות אני ממעט מאוד לרכוש (אני שואל בספריות), אלא אם כן זה ספר שאני מרגיש שהוא Must בספריה. אני גם מוציא המון ספרים מהספריה, ונותן לספריות, כמעט כל ספר שאיני חוזר אליו אחת לשנה או שנתיים לכל היותר. אותו דבר לגבי ציורים, פסלים וכיו"ב. אני יותר אוהב לקרוא על אמנות או להתבונן באלבומים של ציירים מאשר לרכוש ציורים או חפצי אמנות הביתה.
    ספר שאני מחזיק בספריה למרות שאני לא משתמש בו הוא סידור ליום הכיפורים עם החותמת של ה-Property of the Jewish Welfair Board מה שאומר שקרוב לודאי שבסידור הזה התפלל חייל יהודי ששירת בצבא האמריקני בימי מלחמת העולם השניה באירופה. מצאתי אותו פעם בחנות יד שניה ואני חושש שהמוכר לא ידע מה החותמת המקורית מסמלת (הייתי שמח למצוא סידור של לוחמי רזיסטנס צרפתיים, אבל אני לא בטוח שלו היו בהם לוחמים מתפללים, לא בטוח שהם טרחו לסמן את הסידורים שלהם בחותמות מיוחדות).

  3. mooncatom Says:

    שועי איזה ספר מרגש.
    אחד כזה בטח ששומרים :-)
    והאנציקלופדיה תרבות?
    הצלתי אותה פעם מצפורני הנשיה,
    ועכשיו היא אחד המעוזים האחרונים שמסרבים להניף דגל לבן.
    אני לא מתייאשת. אמצא לה מישהו שיעריץ אותה כמוני.
    ת ו ד ה.

  4. עדה ק Says:

    אני לא קונה הרבה ספרים (מעדיפה ספריות), גם בגלל שהם תופסים אין סוף מקום וצוברים אבק. אבל ספר שכבר נמצא אצלי, נשאר לתמיד.
    בהצלחה עם תהליך ההתנשלות וכל השאר.
    וזה מוזר לי כל כך: אני עדיין קוראת את ספר הטבחית (אמרתי לך שהקריאה שלי איטית), ולפעמים מתבלבלים לי חלקים ממנו עם חלקים מהבלוג, ואני לא זוכרת: קראתי אותם פה או שם? כנראה הספר ההוא מכיל גם הרבה אמיתות עלייך.
    (למשל, נזכרתי עכשיו באוסף של ארי)

  5. עדה ק Says:

    אה, ואני צריכה לדייק. הספרים לא נשארים אצלי לתמיד. חלק מהם מתאדים ואין לי מושג לאן. אולי השאלתי למישהו שלא החזיר, או שבאמת איזה תהליך פיזיקלי של התאדות מסתורית :-)

    • mooncatom Says:

      נכון. לספרים יש נטייה שכזו להיעלם :-)
      לכן אני מכינה לי אקס ליבריס חדש בכל פעם שאני עוברת דירה,
      וספרים שדינם להשאר איתי (וזה לא כולם) מקבלים אחד.
      פעם חיפשתי ספרים של עגנון, והלכתי לחברה בדרך לחנות בפרים המשומשים, ולקחתי מהמדף את 'שירה' ופתחתי ומה גיליתי?
      שהוא שלי!

      (ובעניין ארי?
      אני חושבת שהוא אפילו
      יותר אני ממנה :-)
      אבל אל תגלי לאף אחד)

  6. תמי ברקאי Says:

    I remember this experience of letting go of so much things as one of the best times I had.
    challenging, but good.
    I actually have it now every week again and again,
    since what I can not stop myself from buying is books, and they are heavy.
    I thing you are doing a great thing.
    there is so much benefit from saying goodbye or even just asking: do I really need this?
    whatever the answer will be.

    • mooncatom Says:

      את צודקת,
      ואת הרי מודל בשבילי בעניינים האלה :-).
      חשבתי לי שאפילו אם אעשה 180 מעלות חזרה,
      אז את זה אני שמחה בכל אופן שאני עושה,
      אז כבר יצא שאני ברווח גדול.
      נשיקות תמילה הרחוקה והקרובה.

  7. עדו Says:

    כשפוגשים את חברת ההובלה קיסמם של החפצים יורד פלאים ועולם החומר והחומרנות נראה מאד לא מושך. נקווה שתיפלי על מובילים סבירים

    • mooncatom Says:

      וואלה.
      אכן עדו,
      עוד סיבה טובה מאוד להיפטר ממה שיותר!
      ואני עובדת על זה קשה מאוד עכשיו,
      המטרה המוצהרת: לא להזדקק להם בכלל.
      בוא נראה אם אצליח :-)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: