ספרים הם חברים

robert the + שלכת בתל אביב

זה משהו ששמתי לב אליו במקרה ומזמן. אלה ההספרים שלי, הם מקיימים ביניהם יחסים מכל מיני סוגים על המדפים, לפעמים בגלוי ולפעמים ברמוז. הפעם הראשונה בה הבחנתי בזה היתה כש'אנקת גבהים' ו'פחד גבהים' הסתודדו להם בשקט על מדף נמוך. ואז פתאום שמתי לב ש'שארית היום' הולך לו שלוב זרוע עם 'הולדת יום'. כאן חשדתי. התחלתי לעקוב ולאסוף ראיות והן מיהרו להיאסף. גיליתי ש'חיי פיי' מחבב מאוד את 'חיי שניים' וגם להיפך. הסתבר לי ש'בדרכי הסערה' ו'דרך הקבלה' הם חברים ותיקים עוד מהימים שעיצבתי לשניהם את הכריכות. וגם עוד צמד חמד מלנכולי משהו, הופיע בדמותם של 'מחול אחרון ופרידה' ו'שלום לך עצבות'. עכשיו הגיע גם תורן של התאגדויות ולשמחתי הן היו בעדי ולא נגדי. זה התחיל באופן טבעי מהחבורה של אלה שאוהבים להשתייך: 'רישומים של התגלות', תינוק של זפת', 'אפשרות של אי', ואפילו 'נשיקה של טבחית' העיז ונדחף לחבורה הזו. ואז הופיעה הקבוצה שחבריה חובבי משחקים ומספרים: 'סוף שבוע אחד', 'בין שתי ערים' 'שלושה בסירה אחת' שהתקוטט מעט עם 'נוף עם שלושה עצים', 'ארבעה בתים וגעגוע' שהציק מעט ל'רביעיית רוזנדורף'. היו שם עוד כמה אבל אין ספק שמנהיג החבר'ה האלה היה 'אלף לבבות'.

דג בנמל יפו + ציפור עלה

סיפרתי כבר שאני נפרדת מרובם, אבל הספרים שלי ימשיכו להיות טיפוסים מיוחדים ומתבודדים, אבל גם חובבי חברה ושוחרי זוגיות, הכל בדיוק כמוני, בכל מקום שאליו יגיעו. וימשיכו להיות חכמים ומרגשים, מצחיקים ומדמיעים, מעשירים ומאתגרים, לכל מי שירגישו אצלו בבית.

את רוב אלה שהזכרתי כאן אני משחררת עכשיו, השלישיה שאני חותמת איתה את רשומת הפרידה היא שיר. יש כאלה טיפוסים שאוהבים להתחרז, מה אני יכולה לעשות: 'תולדות האהבה', 'סיפורים מאזור השלווה' ו'הכל לטובה'*.

Saint Cecil Cathedral . Albi . France + שדרות נורדאו

* שכבר הזכרתי בראשית מסעי כשעמדתי על הראש.

התמונות היום מרמזות על כך שעם פרידה מספרים אני גם עובדת על פרידה מתל אביב. עוד יהיה על זה הרבה, הספירה לאחור החלה.

20 תגובות to “ספרים הם חברים”

  1. כרמלה כ. שלומי Says:

    לא חייבים להיפרד, מיכל. בטח לא כשהמילים שלך טוות (וגם טובות..) כאלה קשרים איתנים בין כל המרכיבים של חייך.

    • mooncatom Says:

      תודה כרמלה,
      אבל 300 ספרים בערך הולכים לדרך חדשה,
      ואני בטוחה שימצאו בתים טובים מאוד,
      (גם אני כבר מצאתי אחד משגע)

  2. איריסיה Says:

    יפים הצילומים מיכלי. רק אלוהים יודע את דרכיו. הפתלתלות לעיתים.

  3. דנא Says:

    אאוץ'. …….את בחורה עם אומץ את.

    • mooncatom Says:

      תודה ריבי.
      במילים של אמא שלי זה ככה:
      "אני דואגת לבחורה הזאת"
      אבל הבחורה הזאת מאושרת,
      מה לעשות :-)

  4. A Says:

    בהצלחה בדרך החדשה
    מאוד קשה להיפרד מספרים אבל אני חושבת שזה די מנחם כשאת יודעת שמצאת להם בית טוב
    ואם את מחפשת למי למסור/למכור אז אני ממליצה על סיפור חוזר [שנתתי להם הרבה ספרים] וגם על עצמי :)

  5. ido2267 Says:

    אצלי יש איזה מדריך להורים חדשים שמכיוון שכבר אין בו צורך הוא דחוק בצד ליד "החטא ועונשו"

  6. שוֹעִי Says:

    מיכל יקרה, אהבתי את שדירות רוטשילד על יד הכנסיה. עוד לא הבחנתי עד עתה עד כמה צל האילנות שם הוא כנסייתי. בפעם הבאה שאהיה זקוק לוידוי
    אקח אוטובוס ואתיישב על ספסל מספסלי שדירות רוטשילד.

    ספרים הם רק ספרים. הזכרונות האישיים שלנו מן הקריאה, המסעות שיצאנו אליהם בגין הקריאה, אלו הם הדברים הבלתי-נשכחים. הם גם הולכים איתנו
    כשהספר לא בקירבתנו.

  7. שוֹעִי Says:

    אז נורדאו ולא הנדיב הידוע,
    העיקר, יש ספסל וגם עץ לא-גדוע (-:

  8. lorestene Says:

    הצילומים, איך לומר, פשוט נהדרת, גברת מגונדרת.

  9. אמא Says:

    אמא דואגת תמיד.אבל כמו במסע להודו שולחת אותך בברכה ובאמונה שתסתדרי.

    • mooncatom Says:

      אימאל'ה איזה יופי,
      ספרים הם חברים ואמהות הן לפעמים חברות.
      ואיזה כיף שאת מאמינה בי ככה. זה חשוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: